בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (יום א', 16.1.05) עונש של מאסר עולם על דוד נזרי, ששרף למוות את גרושתו רחל (39) לעיני שתי בנותיהם בחודש אוגוסט 2002. נזרי אף חוייב לפצות כל אחת משלוש בנותיו בסך של 228,000 ש"ח.
בחודש נובמבר האחרון הרשיע בית המשפט את נזרי, בן 51 מגן יבנה, בעבירה של רצח בכוונה תחילה. באותו ערב אומלל, "הורה" דוד נזרי לרחל להישאר בביתה ולשכנע את בתם הגדולה לעשות הפלה ולא ללדת את התינוק שנשאה ברחמה.
"הפרה" את הוראתו ולכן הצית אותה למוות לפתע, ראה נזרי את גרושתו מזה 7 שנים נוסעת ברכב עם שתיים מבנותיהם. משגילה כי רחל "הפרה" את הוראתו, הוא ארב לה ליד ביתה שבגן יבנה, וכשבאה לביתה גרר אותה בכוח למכוניתו, ושפך עליה בנזין. הוא תפס בשערותיה של רחל ואמר לה שנמאס לו ממנה. היא הצליחה לברוח, אולם הוא רדף אחריה. לבסוף הוא הצית אותה ונצמד אליה כדי שהאש תיתפס בבגדיה.
נזרי לא ניסה לכבות אותה, ואף ניסה לדרוס אותה כששכבה על הכביש במהלך בריחתו מהמקום. כל האירוע התרחש לעיני שתיים משלוש בנותיהם. רחל נזרי אושפזה במצב קשה בבית החולים, ומתה כעבור שלושה שבועות.
עבר פלילי בכלל ואלימות כלפי רחל בפרט לדוד נזרי היה עבר פלילי של עבירות סמים ורכוש. גם מערכת היחסים בינו ובין אשתו לשעבר היתה רצופה מעשי אלימות פיזית ומילולית מצידו, מערכת שהגיעה לשיאה ברצח האמור. הבנות סיפרו בעדותן במשפט, כי באחת הפעמים אביהן שבר חפצים בבית, שרף את רכבו והכניס בלוני גז הביתה, כשהתרגז על-כך שהבית לא היה מסודר. לדבריהן, האם מעולם לא התלוננה במשטרה משום שפחדה מאיומיו שיהרוג אותה ויפוצץ את הבית, וחששה שישתחרר ממאסר כעבור כמה חודשים ויהרוג אותה.
בהכרעת הדין כתבו השופטים, כי "הנאשם לא ניסה לכבות את רחל לאחר שהצית אותה וניסה לדרוס אותה כאשר נמלט מהמקום ברכבו. התנהגות זו של הנאשם מלמדת שלא התחרט על מעשיו אלא ניסה להבטיח את מימוש החלטתו לגרום למותה של רחל". השופטים דחו את טענתו של נזרי לאי שפיות. כן נקבע, כי הוא "לא קונטר לפני שהצית את רחל, והוא שלט על התנהגותו ומעשיו".
ביהמ"ש: הסבל שנגרם לבנות מצדיק פיצוי מקסימלי התובעות בתיק, עורכות הדין רקפת מוהר ואנה אבידוב, דרשו מבית המשפט לגזור על נזרי מאסר עולם וכן לחייבו בפיצוי בנותיו, בעונש המקסימלי הקבוע בחוק. הסניגור, עו"ד רן אלון, הסכים שיש מקום לגזור מאסר עולם, אך התנגד לקנס הכספי, משום שלטענתו החוק אינו מאפשר לגזור עונש בנוסף למאסר העולם.
השופטים סביונה רוטלוי, אברהם טל ועפרה סלומון-צ'רניאק, ציינו בגזר הדין כי "תשלום פיצויים לנפגע עבירה לא דורשים הוכחת גובה הנזק שנגרם לו, אלא רק את קיומו. עם זאת, הסבל והנזקים שנגרמו לכל אחת מבנותיו של הנאשם כתוצאה ממעשהו של הנאשם כפי שתוארו בהודעותיהן ובעדויותיהן בפנינו, ובמיוחד לאיה ולצופית שאימן נשרפה חיים לנגד עיניהן, מצדיקים חיובו של הנאשם לפצות כל אחת מהן בסכום המירבי הקבוע בסעיף 77(א) לחוק, דהיינו, סכום של 228,000 ש"ח כשווים היום".
[תפ"ח 1168/02]