סיעת שינוי עתרה לבג"צ נגד ההסכם הקואליציוני שגובש בין הליכוד וסיעת יהדות התורה, המוציא את בתי הספר החרדיים מדוח ועדת דוברת. לטענתם, הקלה לחרדים תהפוך את הדוח מרפורמה בחינוך הציבורי לכולם, לנסיגה מוחלטת מעקרון השוויון.
בעתירה שהגישו הסיעה וחברי הכנסת מלי פולישוק-בלוך, אילן שלגי ורוני בריזון, באמצעות עורכי הדין גידי קורן ויסמין לוי, מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסעיף בהסכם היוצר חריגה בחינוך החרדי מדוח ועדת דוברת, אינו חוקי ונוגד את תקנת הציבור. כן מתבקש בית המשפט, למנוע העברת תקציבים למוסדות החינוך החרדיים כל עוד אין הם מלמדים את תוכנית היסוד המתחייבת מהחוק ומהדוח.
השופט התורן סלים ג'ובראן, בפניו הונחה העתירה, הורה למשיבים להגיש את תגובתם המקדמית בתוך 45 ימים, ולאחר מכן ימשיך לגבי המשך הטיפול בה. העתירה מופנית כנגד הממשלה, שרת החינוך, היועץ המשפטי לממשלה וסיעות הליכוד ויהדות התורה בכנסת.
ההסכם הקואליציוני: צוות יבחן את היישום בחינוך החרדי הסעיף האמור קובע, כי "עצמאותו ומעמדו הייחודי של החינוך החרדי לסוגיו במערכת החינוך יישמרו. הואיל ועומדות להתפרסם ההמלצות של כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל (שמה הרשמי של ועדת דוברת; נ.ש.), מוסכם כי יוקם צוות אשר הרכבו ייקבע בהסכמה ואשר מטרתו תהיה למנוע פגיעה בעצמאות הארגונית והחינוכית, במעמד הייחודי ובתקצוב של החינוך החרדי. הצוות יוקם בסמוך לאחר פרסום המלצות הוועדה ויסיים את עבודתו תוך 3 חודשים מיום הקמתו".
סיעת שינוי מצהירה על עצמה בעתירה, כמי "שחרתה על דגלה מאבק בלתי מתפשר בכפייה החרדית", ובין היתר כפועלת למען "הנהגת שוויון ואחידות במערכת החינוך במדינת ישראל".
לטענת העותרים, ההסכם האמור נוגד את פסיקת בג"צ שניתנה רק לאחרונה, לפיה החל משנת 2007 לא יתוקצבו עוד מוסדות חינוך חרדיים על-יסודיים המלמדים לימודי קודש בלבד, ואינם עומדים בדרישות הפדגוגיות של משרד החינוך [
ראו קישור]. בית המשפט קיבל את עמדת ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, בסמינרים ובמכללות, שטען כי מוסדות אלה אינם עומדים בתוכנית היסוד או "תוכנית ליבה", שמכילה את הידע הפדגוגי הבסיסי שעל כל ילד וילדה במדינת ישראל לרכוש.
ההסכם מנוגד להצהרות המדינה בבג"צ העותרים טוענים, שהחרגת החינוך החרדי מדוח דוברת סותרת את הצהרות המדינה בבג"צ האמור. המדינה טענה שם, כי בשנת 2003 פורסמה תוכנית ליבה מפורטת הקובעת את הגרעין המשותף לכל מוסדות החינוך היסודי במדינת ישראל. המדינה ביקשה להעניק לה שהות עד לשנת 2007, כדי להשלים תוכנית מקבילה לחינוך העל-יסודי.
המדינה הסכימה עקרונית שאין לתקצב מי שאינו עומד בקריטריונים, אך הסבירה שכ-26,000 תלמידים לומדים כיום במוסדות חינוך על-יסודי במגזר החרדי, והפסקה מיידית של ההקצבה תנתק את המוסדות מפיקוחו של משרד החינוך ותסכן את רווחת התלמידים. לכן, לטענתה, יש לאפשר לה להשלים את ההיערכות.
מנתונים שהציגה שם המדינה עולה, כי מרבית בתי הספר היסודיים במגזר החרדי (189 מתוך 196 מוסדות ברשת החינוך העצמאי, ו-64 מתוך 97 במוסדות מעיין החינוך), אימצו את תוכנית הליבה לפחות בשיעור המינימלי המחייב. עוד 30 מוסדות של רשת מעיין החינוך מסרו התחייבות ליישם 100% מתכנית הליבה – שהוא התנאי לקבלת תקצוב בשיעור של 100% – בשנת הלימודים הבאה.
"שיקולים קואליציוניים פסולים ופגומים" לטענת העותרים, מדוח ועדת דוברת עולה בבירור כי הכוונה היא להכלילו על כל המגזרים בחינוך הציבורי, אולם "משיקולים קואליציוניים פסולים ופגומים, עתיד מהלך זה להיות מסוכל כתוצאה מחתימת ההסכם הקואליציוני".
חברי הכנסת של שינוי מציינים, כי פנו בימים האחרונים לראש הממשלה ולשרת החינוך, וקבלו על אי הכללת החינוך החרדי ביישום מסקנות ועדת דוברת, אולם פנייתם זו נותרה מיותמת. לטענתם, גם פנייה דומה ליועץ המשפטי לממשלה לא נענתה בכל תשובה מצידו.
[בג"צ 542/05]