הנגיד תקף בחריפות הצעת שרון ושלום שתוציא מהנגיד את השליטה המוניטרית

נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין, תוקף בחריפות את הצעת ראש הממשלה אריאל שרון, ושר האוצר סילבן שלום, שיוזמים עתה הצעת חוק - שתוציא מידיו של הנגיד, את ההכרעה והשליטה במדיניות המוניטרית. ההצעה נקבעה לדיון בממשלה לישיבה שזומנה ליום א' (10.3.02). לטענת הנגיד, מדובר בהצעה שלילית, שתפגע קשותב עצמאות בנק ישראל והיא עלולה להביא להפחתת דירוג האשראי של ישראל בשווקים בעולם. על-פי ההצעה שהגישו שרון ושלום, תוקם מועצת נגידים לבנק ישראל. המועצה תכלול תשעה חברים: שישה חברים חיצוניים, ורק שלושה חברים שיהיו מומלצי בנק ישראל, וליתר דיוק - הנגיד, דוד קליין. ההחלטות יתקבלו ברוב רגיל, כך שהשליטה המעשית לא תהא עוד בידי בנק ישראל. על-פי ההצעה, המועצה תוסמך לעסוק בכל תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל, לרבות מדיניות הריבית. בנק ישראל יהיה מחוייב - אם תתקבל ההצעה, להגיש לממשלה כל שלושה חודשים דין וחשבון, ובו יפרט ויסביר את הפעולות בהן נקט כדי להשיג את יעדי הממשלה בתחום האינפלציה. למועצה יהא מעמד של מועצה מייעצת, אך החלטותיה יחייבו את הנגיד. ההצעה מעוררת רוגז רב בבנק ישראל, שכן משמעות היא שלילת עצמאות הבנק המרכזי. הדיון בממשלה נקבע להתקיים בישיבתה השבועית של הממשלה, למרות שהנגיד דוד קליין שוהה בימים אלה בלונדון, בענייני בנק ישראל. עם היוודע הדבר לאנשי בנק ישראל, ביקש הנגיד ממזכיר הממשלה לפעול לדחיית הדיון, כדי שיוכל להשתתף ולמסור לשרים את עמדתו.

עמדת הנגיד

במקביל הוציא בנק ישראל נייר עמדה בנושא, ובו ביקורת נוקבת כנגד ההצעה ומציעיה. בהודעה נטען (ציטוט): - הצעת תיקון לחוק בנק ישראל שהגיש משרד האוצר היום לממשלה שלילית ביותר. הצעה זו מבטלת את מחוייבותה של מדינת ישראל ליציבות מחירים, פוגעת בעצמאותו של בנק ישראל, מכפיפה את בנק ישראל להנחיות שר האוצר, קובעת מטרות העומדות בסתירה אחת לשניה יוצרת תהליך קבלת החלטות הנגוע בניגודי עניינים ולא מאפשרות בכלל ניהול תכליתי של מדיניות ריבית. נוסף לכך, ההצעה נותנת בידי שר האוצר סמכות להתערב בעניינים הנוגעים בשוק מטבע חוץ ובשער החליפין, וגם בכך פוגעת ומביאה לנסיגה משמעותית מההתקדמות הרבה שהושגה בעשור האחרון בהשתלבותו המוצלחת של המשק הישראלי בכלכלה העולמית; - דווקא בעת זו, עלולה הצעת החוק להביא לירידה בדירוג האשראי של ישראל. זאת, בהינתן החריגה הצפויה בגרעון הממשלה, עידכון תחזיות הצמיחה לשנת 2002 כלפי מטה, ועל-רקע המצב הביטחוני הקשה. פגיעה בדירוג האשראי של מדינת ישראל תעודד יצוא הון מהמשק ותחייב רמת ריבית מקומית גבוהה יותר, ובמשך הזמן תביא להידרדרות היציבות הפיננסית. השתלבותה של ישראל בכלכלה העולמית מחייבת שמירה על יציבות והיא תנאי לחידוש הצמיחה ולהגברת התעסוקה. היציבות הנוכחית הושגה לאחר מאמצים רבים שנמשכו לאורך עשור והניבו פירות חיוביים רבים. הצעת החוק שהוגשה היום לממשלה היא צעד בכיוון ההפוך והיא סותרת את מסקנות הוועדה הציבורית שמונתה על-ידי ראש הממשלה - ועדת לוין. ועדת לוין שהגישה את מסקנותיה לממשלה בדצמבר 1998, התייעצה עם מיטב המומחים בארץ ובחו"ל והגישה דוח ממצה.

עמדת שר האוצר (ציטוט):

דברי סגן ראש הממשלה ושר האוצר בישיבת הממשלה וההצעה לתיקון החוק כפי שהונחה היום על שולחן הממשלה על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי שר האוצר.

רקע

בנק ישראל נהנה, החל מסוף שנות ה-80, מעצמאות כמעט מוחלטת בתחומי פעילותו הרבים ובראשם תחום המדיניות המוניטרית. הגברת עצמאותו של הבנק המרכזי לא היתה מיוחדת לישראל, אלא היתה תופעה נפוצה בכל העולם ובעיקר בכלכלות המערביות המתקדמות. עם זאת, בניגוד לקיים בישראל, תהליך קבלת ההחלטות בתחום המוניטרי ברוב המדינות המפותחות, איננו מסור בידי אדם אחד (נגיד הבנק) אלא מואצל לפורום רחב יותר. ברוב המדינות שבהן היתה התעצמות משמעותית במידת העצמאות של הבנק המרכזי, בוצע במקביל גם גידול בשקיפות המדיניות המוניטרית ובמתן דין וחשבון על-ידי הבנק המרכזי על תוצאות מדיניותו. שלושת הממדים הללו עצמאות, שקיפות, ומתן דין וחשבון קשורים קשר הדוק האחד בשני.

תיקון החוק

ההצעה המצורפת בזאת לתיקון חוק בנק ישראל, חותרת בראש וראשונה להרחיב את מעגל מקבלי ההחלטות בתחומי המדיניות המרכזיים של הבנק. קבוצה זו תהיה מורכבת מן הבכירים ביותר בבנק ישראל, אך גם מאנשי משק וכלכלה ואנשי אקדמיה בעלי מעמד מוכר ובעלי ניסיון בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו-כלכלי, עובדה אשר בהכרח תעורר ותעודד ויכוחים מקצועיים פוריים בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות. שנית, מיועדת ההצעה להגביר את השקיפות של המדיניות המוניטרית ואת מתן הדין והחשבון על תוצאותיה שכן, הצעת החוק כוללת בתוכה חובת דווח לממשלה וגם לציבור על המדיניות המוניטרית, על-הרקע לקביעת המדיניות, על תוצאותיה ועל העמידה ביעדים שהציבה הממשלה. אין ספק כי תכיפות הדיווח ואופיו יתרמו לכשעצמן לתהליך קבלת ההחלטות בבנק המרכזי. בנוסף, ההצעה לתיקון החוק מביאה גם תיקון להגדרת תפקידי בנק ישראל וקובעת הגדרה העולה בקנה אחד עם תפקידי בנק מרכזי, כנהוג במדינות מפותחות אחרות בעולם המערבי. על-פי ההצעה המוגשת בזאת, תפקידו העיקרי של בנק ישראל הינו להשגת יציבות מחירים ולשמירה עליה בטווח הארוך וזאת תוך התחשבות ביעדים הכלכליים האחרים שתקבע הממשלה. הגדרה זו של תפקידי הבנק היא מחויבת המציאות לאור השינויים שחלו בארץ ובעולם מאז נחקק החוק הקיים בשנת 1954. ולבסוף, התיקון המוצע מחזק את בנק ישראל ואת עצמאותו. הרחבת מעגל מקבלי ההחלטות והגברת השקיפות של עבודת הבנק, יביאו לתהליך קבלת החלטות נכון יותר ויקנו יתר תוקף להחלטות אלה הן מן הבחינה העניינית והן מן הבחינה הציבורית.

זה המצב השורר בחו"ל

משרד האוצר פרסם במקביל את המצב השורר בבנקים מרכזיים בחו"ל, המפוקחים גם הם על-ידי מועצות דומות לאלה שמבקשים עתה שלום ושרון להקים: - אנגליה: מועצת נגידים – נגיד + משנה + 6 נוספים (2 ממונים על-ידי הנגיד, בהתייעצות עם שר האוצר ו-4 נותרים על-ידי שר האוצר; - שווייץ: וועדת בנק – 9 חברים; האחראים להפעלת המדיניות המוניטרית – שלושה חברי מועצה הממונים על-ידי הממשלה; מועצת בנק עם 40 חברים; - אוסטרליה: מועצת מנהלים – 11 חברים (נגיד, 2 משנים, 7 דירקטורים ושר אוצר בדימוס – כולם ממונים על-ידי הממשלה, 2 מתוך השבעה יכולים להיות עובדי הבנק); - איטליה: דירקטוריון הבנק – 4 חברים (כולל נגיד) – סמכות תפעולית; מועצת דירקטורים (ברשות הנגיד) ובה 12 חברים; - דנמרק: מועצת נגידים – 3 חברים – הפעלת כלי המדיניות; דירקטוריון - 25 חברים המנהלים את הבנק; - נורווגיה: מועצה מפקחת – 15 חברים הנבחרים על-ידי הפרלמנט; מועצה אקזקוטיבית – 7 חברים (נגיד+ משנה ועוד 5 חברים הממונים על-ידי המלך; - צרפת: מועצת מנהלים – 9 חברים (נגיד, 2 משנים הממונים על-ידי מועצת שרים, 6 אחרים ממונים גם הם על-ידי מועצת שרים); - ספרד: מועצת נגידים – 10 חברים ומתוכם 8 עם זכויות הצבעה מלאות לגבי מדיניות מוניטרית (נגיד + משנה + 6 חברים הממונים ע"י הממשלה ע"פ המלצת שר האוצר בהתייעצות עם הנגיד ומנכ"ל האוצר); - יפן: מועצת מנהלים – 7 חברים (נגיד, 4 חברים עם רקע וניסיון בבנקאות, 2 משקיפים מטעם האוצר והרשות לתכנון כלכלי); המדיניות המוניטרית מתבצעת בהתאם להנחיות מועצת המנהלים; בנוסף יש לנגיד 11 יועצים ו-5 מבקרים הממונים על-ידי שר האוצר; - קנדה: מועצת מנהלים – 14 חברים (כולל נגיד, משנה לנגיד ונציג אוצר ללא זכות הצבעה); מועצה אקזקוטיבית (נבחרת על-ידי המועצה לעיל) – 2 חברים אך לא יותר מ-4; - איחוד אירופאי: מועצת נגידים – 6 חברים + נגידי הבנקים המרכזיים; - גרמניה: דירקטוריון – נבחר על-ידי הממשלה הפדרלית וממונה ע"י הנשיא. תפקידם לבצע החלטות המועצה; מועצת מנהלים מרכזית – חברי הדירקטוריון ונשיאי הבנקים המרכזיים; - ארה"ב: ה-FED מורכב ממועצה עליונה של 7 חברים. הנשיא ממנה את היו"ר וסגנו.