הרכב בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה (18.1.05) את ערעורה של חברת "כירוגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ" על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט עדי אזר ז"ל), לפיו התקבלה תביעה כנגד המערערת בה נדרש לפצות את התובעים בגין נזקים שנגרמו להם עקב טיפול להסרת שיער שעברו אצלה.
בעקבות פסק הדין חוייבה "כירוגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ" להחזיר לכל אחד מהמשיבים את מלוא הסכום ששילם, וכן חויבה לשלם לכל אחד מהם 15,000 ש"ח כפיצוי בגין כאב וסבל ועגמת נפש. בעקבות מתן פסק הדין חויבה החברה המשווקת (צד ג') להשיב למערערת 1/3 מהסכום ששילמה למשיבים.
התביעה: "הבטיחו לנו הסרת שיער לצמיתות - לא רק שהשיער לא הוסר הוא אף צמח מחדש" המשיבים טענו כי קיבלו מהחברה המערערת שירותים של הסרת שיער לצמיתות מגופם, עבור כספים ששילמו לה. דא עקא, הטיפולים נכשלו ולא רק ששיערם לא הוסר כלל, אלא הוא אף צמח מחדש. נוסף על כך, נטען על-עדי המשיבים, נגרמו להם כאבים ועוגמת נפש רבה כתוצאה מהפרת החוזה ומביצוע הטיפול הרשלני כמתואר.
המשיבים הוסיפו וטענו כי המערערת הציגה בפניהם מצגים כוזבים, נהגה בחוסר תום לב, הפרה את התחייבויותיה, לא הזהירה מפני הסיכונים שבטיפול ופעלה באמצעות אנשים חסרי ידע ובלתי מקצועיים. לפיכך, ביקשו להורות למערערת על החזרת הכספים ששולמו להם ולקבוע פיצוי בגין עוגמת נפש.
ההגנה: "לא הבטחנו טיפול מיידי - זה היה בסך הכל "טיזר", בחוזה נכתבו כל התנאים" בכתב ההגנה הכחישה החברה המערערת את אחריותה וטענה כי אין עילת תביעה נגדה. היא טענה כי פעלה על-פי ההתחייבות, וכי במהלך הטיפולים הוסר כל השיער הנראה מעל העור. כן טענה כי לא נמסרה למשיבים הבטחה שאחוזי ההצלחה יהיו 100%, ויתרה מכך, אף טענה כי בחוזה נכתב במפורש שגם לאחר הטיפולים תישאר כמות שיער קטנה (בין 20%-30%).
עוד טענה המערערת כי הפרת החוזה נעשתה למעשה על-ידי המשיבים, שכן הם הפסיקו את הטיפולים בטרם עת, וזאת למרות שהוסבר להם כי ייתכן ויידרשו טיפולים נוספים עד להצגת התוצאה הרצויה.
בית המשפט קמא: "ההבטחה ההחלטית הגלומה במודעה להסרת שיער לצמיתות בטיפול אחד הייתה בולטת לעין" בית משפט השלום בחן את העדויות השונות שהוצגו בתיק ובין היתר בחן את המודעות שפורסמו על-ידי המערערת בעיתונים. שבהן נאמר: "בלעדי בארץ, הלייזר היחידי בעולם, המסיר שיער לצמיתות בטיפול אחד", ומתחתיה תמונות המבקשות לאשר את הטענה. בית המשפט סבר כי ההבטחה ההחלטית הגלומה במודעה בולטת לעין, וכי מי שעיין בה התרשם כי המרפאה לכירורגיה אסתטית, מסוגלת בטיפול אחד להסיר לצמיתות את כל השיער מגופו של המטופל.
בית המשפט ציין כי אמנם לשונו של החוזה שנחתם בין הצדדים היא לשון מאופקת ומסוייגת לעומת המודעה, "אלא שהמשיבים אינם משפטנים ונראה כי לא עמדו על דקויות הניסוח שהציב סייגים שונים בפניהם". אשר על כן, השתכנע בית המשפט כי המשיבים פנו לטיפול על סמך המודעה אשר היה בה כדי להגשים את חלומם בטיפול אחד. יתרה מכך ציין בית המשפט כי לא הוכחש שהמשיבים עברו מספר טיפולים ממושכים (בין 5-6), ולא טיפול אחד כפי שנכתב במודעה. במהלך אחד הדיונים, אף הסיר אחד המשיבים את חולצתו, ובית המשפט התרשם כי הטיפולים נכשלו כליל ולא הועילו לו כלל.
טענה נוספת שהעלתה המערערת היתה כי אין לבוא אליה בטענות על הפרת חוזה או על טיפול לא מקצועי, משום שהאשמה האמיתית באי הצלחת הטיפול נעוצה במכשיר הלקוי או בהבטחות השווא של היצרן. על רקע זה שלחה המערערת הודעה לצד ג', משווק המכשיר, כדי שיפצה אותה על כל סכום אותו תיאלץ לשלם למשיבים. בית המשפט נמנע מלהביע דיעה על המחלוקת שבין המערערת וצד ג', שכאמור התבררה בשלב מאוחר יותר, אך קבע כי ביחסים שבין המשיבים והמערערת, לטענה זו אין כל בסיס ודינה להידחות.
עוד קבע בית המשפט קמא כי היה על המערערת לערוך את כל הבירורים והבדיקות עוד בטרם החלה בהפעלת המכשיר. מאחר ולא נעשה כל בירור, ומשלא התקבלה כל חוות דעת של מומחה בתחום הפלסטיקה או רפואת העור, הרי פעולת המערערת היתה בלתי מוצדקת והתנהגותה מקוממת וראויה לגינוי.
המחוזי: הערעור נדחה - "המערערת לא טרחה להזהיר את הלקוחות מראש כי היא סומכת אך ורק על הבטחת צד שלישי" משנדחו טענותיה ערערה החברה לבית המשפט המחוזי באמצעות בא כוחה עו"ד רונן גריסרו אולם ערעור זה כאמור נדחה. בין היתר פסק בית המשפט (מפי השופטת רובינשטיין) כי טענותיה של המערערת אינן מקובלות עליו ואין בהן כדי להסיר מכתפיה את נטל האחריות שרובץ עליה."תוצאותיו של פסק דינו של בית משפט קמא נראות בעיני הולמות וראויות ואין אני רואה להתערב בהן", נאמר בפסק הדין.
לגופו של עניין קבע בית המשפט המחוזי כי "המערערת הציגה ברבים מצג של יכולת ושל ידע. טענתה כי בשלב מסוים, היינו בסוף מאי 1999 הגיעה לכלל מסקנה שמכשיר ה"יאג" איננו משרת את יעודו ותכליתו, אין בה כדי לפטור את המערערת מאחריותה לאור התחייבותה החוזית ומצגה ברבים במודעותיה".
לדעת בית המשפט אין גם נפקא מינה שהמשיבים הסכימו למספר של טיפולים במכשיר החדש ואחר כך נואשו גם ממנו. "הרי אין זה מחובתם להמשיך בטיפול עד אין סוף קרי, לצמיתות, כי לא כך נאמר להם מלכתחילה, ולא לכך כוונה ההתחיבות", קבע בית המשפט.
לדעת בית המשפט המערערת היתה זו שגבתה כסף והתחייבה כלפי המשיבים. ואם טוענת היא כיום טענות שונות "ניתן רק לומר כי היא זו שהיתה חייבת להיות "חכם מראש", והיא לא היתה כזאת. אם היצרנים הטעו את המערערת כדבריה, הרי נושא זה התברר בעת בירור הודעת צד ג' שכבר נסתיימה. אולם ככל שהדבר נוגע ליחסיה המשפטיים של המערערת עם המשיבים, לא טרחה המערערת להזהירם מראש כי היא סומכת אך ורק על הבטחת צד שלישי", כתבה השופטת רובינשטיין.
בית המשפט מסיים את פסק דינו במסר כללי לכל אותם גופים ומכונים המבטיחים הבטחות גרנדיוזיות למי שרק יואיל ויבוא לעבור טיפולים שונים אצלם:
"מן הראוי כי גוף עיסקי המתיימר להעניק טיפולים כגון אלה ומבטיח מראש את תוצאותיהם כמתואר לעיל, חייב להתבסס על נתונים מדוייקים יותר מאשר על הבטחת היצרן, ואם מדובר רק על הבטחת יצרן, צריך לומר זאת מפורשות".
ובאשר לחריגה הבוטה מהמודעה שהתפרסמה וטענתה של המערערת כי בסך הכל מדובר "בטיזר", כתב בית המשפט כי "אי הצמידות לאמת היא מכשלה אשר מי שמציב אותה, נושא באחריות בעטיה".
לאור האמור נדחה הערעור וחברת "כירוגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ" חוייבה גם לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ. המשיבים יוצגו על-ידי עו"ד יצחק יהב.
והמסר לציבור ברור: לא ללכת שבי אחרי הבטחות שווא ולבדוק תמיד כי כל האישורים ניתנו, וכל הניסויים ההכרחיים בתכשירים שכאלה נעשו מבעוד מועד, אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם כמאמרו של הגשש החיוור "שעירים הרבה מעבר למשוער" בתחילה וגם נטולי כמה אלפי שקלים.
עא 2905/01 כירוגיה אסתטיקה ולייזר בע"מ נ' ברק סילם ואח'