הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון יכריע בשאלת חובתה העקרונית של המועצה להשכלה גבוהה למסור לגורמים שונים פרוטוקולים מדיוניה הפנימיים, מכוח חוק חופש המידע. ההחלטה על הרחבת ההרכב באה בעקבות אי אחידות בפסיקותיהם של בתי המשפט בנושא והצורך בקביעת הלכה עקרונית מנחה.
בפני בית המשפט מונחים שני ערעורים על פסיקות שונות של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, שחייבו את המל"ג למסור את הפרוטוקולים. העליון עיכב את ביצוע פסקי הדין עד להכרעה בערעורים של המל"ג, והשופטים ברק, ג'ובראן וחיות החליטו להרחיב את ההרכב הדן בערעורים. את אי האחידות בפסיקה ניתן לראות אפילו בשני פסקי הדין נשואי הערעור, כאשר באחד מהם הורה בית המשפט לחשוף את שמות הדוברים ובשני הוא התיר לאסור אותם במקרים מסויימים.
הנשיא ברק הורה השבוע על איחוד הדיונים בשני הערעורים וכן כי "פסק הדין יינתן על בסיס החומר המצוי בתיקים, אלא אם יחליט ההרכב לקיים דיון על-פה".
המל"ג דחתה בקשת רישיון לעמותת שחר אחת העתירות הוגשה במקור על-ידי "עמותת שחר - אגודה לקידום החינוך בישראל", שביקשה להעניק לה רישיון לקיים באשקלון לימודים פרה-קליניים, המקנים נקודות זכות לתואר M.D. של אוניברסיטת גדנסק מפולין.
בחודש יוני 2003 המליצה ועדת השלוחות של המל"ג על הענקת רישיון זמני לעמותה בכפוף לתנאים שנקבעו בו, אולם המועצה דנה בנושא והחליטה ברוב דעות לדחות את המלצתה של ועדת השלוחות, וזאת בין היתר עקב התנגדותם של משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל למהלך ועקב היעדר חשיפת התלמידים ל"סביבה מחקרית".
העמותה עתרה לבית המשפט נגד ההחלטה, באמצעות עו"ד ד"ר רענן הר-זהב, וטענה שזו התקבלה בקולותיהם של חברי המועצה שהינם נציגי אוניברסיטאות שיש בהן פקולטאות לרפואה, הנגועים לטענתה בניגוד עניינים. בנוסף, דרשה לקבל את כל הפרוטוקולים של הדיונים בעניינה ואת דוח יחידת הרישוי שהוגש לוועדת השלוחות, כדי שיסייעו לה בהוכחת טענתה.
המל"ג טענה, כי חשיפת תרשומות של דיונים פנימיים תביא לדילולם, לאמירת דברים "מחוץ לפרוטוקול", לחשש מהבעת דעה חופשית ותגרום לכך שמידע חיוני לפעולת הרשות ייחסר בתיקיה ולשיבוש תפקודה. לטענתה די לה להוכיח כי מדובר בפרוטוקול של דיון פנימי, דהיינו, פרוטוקול שנערך לקראת קבלת החלטה או גיבוש מדיניות, כדי למנוע את חשיפתו, ואין נדרש ממנה להביא "דבר מה נוסף" המצביע על היפגעה בפועל מן הגילוי.
השופט דוד חשין קבע בהחלטתו, כי "כאשר מדובר בפרוטוקולים של דיונים פנימיים, אין אמנם חובה למסרם, כפי שהיה מתחייב מההוראה הכללית שבסעיף 1 לחוק חופש המידע, אך לא ניתן להחליט שלא למסרם רק משום שהם פרוטוקולים של דיונים פנימיים, אלא, על הרשות הציבורית לשקול כל מקרה לגופו ולהחליט בו על-פי מיטב המסורת המינהלית".
חשין הוסיף, כי "הרשות הציבורית צריכה להביא במסגרת שיקוליה את הפגיעה והנזק שייגרמו בפועל עקב הגילוי המבוקש, את עניינו של המבקש. קרי, את הנסיבות הקשורות במבקש הספציפי, ושאר שיקולים רלוונטיים על-פי כללי המשפט המינהלי לצורך קבלת ההחלטה. הוא אף דחה את בקשתה למחוק את שמות הדוברים. "בהקשר זה ראיתי להביע תמיהתי על מחיקת שמות דוברים שנעשתה בחלק מן הפרוטוקולים שהועמדו לעיוני... אי גילוי שמותיהם של הדוברים עלול לחבל במטרה שלשמה נתבקש גילויים של הפרוטוקולים".
"הארץ": רוצים לעקוב אחר התקציבים הגדולים שלה בעתירה שהגיש עיתון 'הארץ' נגד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), דרשו עורכי הדין מיבי מוזר ותמיר גליק, לעיין בפרוטוקולים של של ישיבות המל"ג ושל ישיבות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) הפועלת במסגרתה, בין היתר, כדי לעקוב אחר הצעדים בהם נקטו בעקבות פרסום ממצאי דוח מבקר המדינה בשנת 99'. המבקר קבע, כי המל"ג אינה מפקחת כראוי על הות"ת, וכן שהות"ת העלימה מהאוצר נתונים כספיים ובעיות תקציביות עקרוניות של המוסדות להשכלה גבוהה.
בעתירה טען העיתון, כי לציבור ישנו עניין מיוחד בהחלטות המועצה ובדרכי קבלתן, לנוכח היקף כספי הציבור עליו היא חולשת - כ-6 מיליארד ש"ח בשנה. השופט בעז אוקון הורה למל"ג להעביר לעיון העיתון את הפרוטוקולים, מכוח החובה שבחוק חופש המידע, כדי שהציבור יוכל להתמודד עם שיקולי המל"ג וליטול חלק ממשי יותר בקבלת החלטותיה.
עם זאת, התיר השופט אוקון למל"ג להשמיט קטעים מהפרוטוקולים, אם היא סבורה כי אלה עשויים לפגוע בפרטיותו של צד שלישי שעניינו נידון בישיבות, או אם מוטל בהם חיסיון על-פי דין. באם המועצה מחליטה להשמיט קטע מסויים, קבע, עליה לציין זאת בנוסף לסיבת ההשמטה.
עוד קבע השופט אוקון, כי למועצה מותר לבקש מבית המשפט לאפשר לה להשמיט שמות דוברים, ובלבד שזו תהא קשורה לתוכן הדיון או לתוכן אמירתו של הדובר (הכוונה למקרים של השמצות או דברים שאינם ענייניים וכו').
המועצה להשכלה גבוהה מיוצגת בהליכים על-ידי עו"ד דנה בריסקמן.
עע"ם 9135/03, עע"ם 9738/04