חדשות טובות - בעיקר לרצים למרחקים ארוכים - נראה כי היכולת להתעמלות הדורשת כוח סבל קשורה לבריאות הקרדיו-וסקולרית (של הלב וכלי הדם) שלנו.
מחקר שנעשה לאחרונה ובוצע בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן בדק, באופן סלקטיבי, את יכולתם של חולדות לבצע תרגילים הדורשים כוח סבל, והשווה את גורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים שלהן לחולדות עם יכולת פחותה להתעמלות אירובית.
החולדות שיכלו באופן טבעי לרוץ לאורך זמן רב ביותר היו בעלות המספר הנמוך ביותר של גורמי סיכון, בעוד החולדות בעלות יכולת נמוכה יותר לפעילות לאורך זמן נטו יותר לפתח סינדרום מטבולי - מצב בו מספר גורמי סיכון המעלים באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב.
כל החולדות היו צאצאים של אותו דור הורים, שיכלו לרוץ במשך 25 דקות על 'הליכון'. הן גודלו באופן סלקטיבי במשך 11 דורות מאחר והחוקרים קיוו לפתח חולדות עם יכולת גבוהה יותר להתעמלות.
בדור האחד עשר, קבוצה אחת יכלה לרוץ ללא הפסקה על ה'הליכון' במשך 42 דקות, בעוד קבוצה אחרת יכלה לרוץ רק 14 דקות. אף לא אחת מהחולדות ביצעה פעילות גופנית כלשהי לפני מבחן הריצה.
החוקרים שיערו, כי החולדות בעלות היכולת הנמוכה יותר סבלו מתפקוד מיטוכנדרי לקוי המעלה את פגיעותן למחלות לב. מיטוכנדריה היא 'הכוח' של התאים והיא חיונית לחילוף החומרים ולייצור האנרגיה.
הממצאים, לדברי החוקרים, הם בעלי משמעות רבה לבני אדם מאחר ומאות מחקרים קדומים גילו כי אנשים עם יכולת נמוכה יותר להתעמלות נמצאים בסיכון גבוה יותר למות ממחלות לב. לכן, גם אנשים בעלי יכולת גנטית נמוכה להתעמלות חשוב לבנות את כוח הסיבולת לפעילות גופנית.
המחקר פורסם בעיתון "מדע". הוא בוצע על-ידי חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן, האוניברסיטת הנורבגית למדע וטכנולוגיה, הקולג' הרפואי באוהיו וקולג' ויליאם.