המועדון הירושלמי "האומן 17" נחשב בצדק לאחד ממועדוני הלילה הטובים בארץ, אם לא הטוב שלהם. מדובר בתעשיה של ממש שמשכה אליה בשנים האחרונות עשרות אלפי בליינים לא רק מירושלים אלא מהמדינה כולה, שבאו להשתתף בחוויה המכונה "האומן 17".
אך מסתבר כי התעשיה הזו שגלגלה מיליונים, והכניסה לבעליה ממון רב, הביאה עמה בסופו של יום גם את הבשורה על נפילתם של הבעלים ועל העלמות מס בהיקפי ענק מרווחי המועדון, העלמות שישלחו את בעלי המועדון ככל הנראה לבית הסוהר, אם לא יתקבלו ערעוריהם על פסק הדין שניתן היום (ב', 24.1.05) בבית המשפט המחוזי בירושלים שגזר עליהם עונשים מאסר וקנסות כבדים, לאחר שהורשעו במסגרת הסדר טיעון, באי דיווח על הכנסות בסכום של 11 מיליון שקלים.
נזכיר, כי הנאשמים ראובן לובלין, הלל פרקש, אייל כץ, רונן מן ועדי טלמור, נעצרו לפני כשלוש שנים ברעש גדול לאחר שחקירה סמויה ממושכת ויסודית של רשויות המס, הביאה לחשיפת שיטה בה נקטו על-מנת להתחמק מתשלום מס בסך של מיליוני שקלים. במרכז השיטה עמד דיווח חלקי שנהגו הם להעביר לרשויות המס על משכורות העובדים שהפרישו תוך הסתרת הרווחים האמיתיים שגרפו.
מעצרם היכה בזמנו את קהילת הבליינים בהלם, אך עד מהרה שוחררו הם, המועדון המצליח המשיך להתנהל כסדרו ומשפטם נפתח תוך שהם מואשמים בין היתר בדיווח כוזב למע"מ ואי תשלום מסים. ואכן, ההלם שהביא עמו המעצר והטראומה שנוצרה בעקבות כך, עזרו, וחמשת הנאשמים חתמו על עסקת טיעון עם הפרקליטות במהלכה הודו והורשעו בחלק מן העבירות שיוחסו להם. יתרה מכך התחייבו החמישה להחזיר כ-4.5 מיליון ש"ח וזאת במסגרת ההליך האזרחי שניהל כנגדם מס הכנסה.
אולם, השופטת חנה בן-עמי לא התרשמה יתר על המידה ממהלכים אלה, ולאחר שהרשיעה את החמישה בעבירות בהם הודו ובניגוד לתסקירי המבחן שהמליצו להסתפק בעבודות שירות וקנסות לכל היותר, החליטה כי יש להעניש את הנאשמים בחומרה שאינה משתמעת לשתי פנים, לא להסתפק בקנסות גבוהים אלא לשלוח אותם לבית הסוהר בבחינת יראו וייראו.
"במשך תקופה של שלוש שנים, שהופסקה רק משנתגלתה ערוותם, הם ניהלו שתי מערכות רישומים, ובכוונה השמיטו והעלימו שליש מהכנסותיהם... סכום כביר זה, יש בו כדי להוות אינדיקציה לכך, כי לא מצוקה כלכלית דחפה אותם לביצוע העבירות... ההיפך - הנאשמים בחרו לשלוח יד בקופת המדינה, באופן בזוי, אך מתוך חמדת ממון ותאוות בצע לשמה, שהרי שעה שביצעו את העבירות בהן הודו, הם הרוויחו הון רב ונהנו ממעמד אקונומי וחברתי גבוה ביותר", כתבה השופטת בן עמי.
השופטת הוסיפה, כי היא לקחה בחשבון גם את תרומתם של הנאשמים לחברה אולם לדבריה דווקא מעמדם הגבוה בחברה חייב אותם למשנה זהירות שלא נקטו בו.
"אין בעובדה שהנאשמים מתפרנסים למחייתם מארגון פעילויות במסגרת מועדון מוערך ומפורסם כדי להעדיפם על נאשמים העוסקים במקצועות אחרים, בין אם במקצועות חופשיים ובין אם בעבודות כפיים. דווקא מעמדם החברתי הרם בחוגים רחבים היה בו כדי לחייבם לנהוג משנה זהירות, תוך התנהגות מוקפדת ונאמנות להוראות החוק", כתבה השופטת בן עמי.
בית המשפט קיבל את טענת המדינה, כי יש להחמיר עם ראובן לובלין המחזיק 34% מהבעלות במועדון "בהיותו המנהל בפועל והכוח המוביל בעבירות שבוצעו". לאור זאת נגזרו על לובלין 18 חודשים לריצוי בפועל בכלא ו-12 חודשים נוספים על תנאי. כן נגזר על לובלין קנס בסך של 200,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו.
על הלל פרקש ורונן מן גזר בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשים נוספים על תנאי. גם הם ספגו קנס כבד בסך של 175,000 ש"ח או 8 חודשי מאסר תמורתו.
על איל כץ ועדי טלמור גזר בית המשפט 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-10 חודשים נוספים על תנאי. גם הם ספגו קנס בסך של 175,000 ש"ח או 8 חודשי מאסר תמורתו.
הנאשמים הודיעו כי בכוונתם לערער על גזר הדין.
ת.פ. 3101/02