"המועד לאספקת הסחורה היה תנאי מהותי לעסקה שבין הצדדים ומשלא סופקה, רשאית היתה התובעת לבטל העסקה". כך פסק לאחרונה בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.
בפני בית המשפט הובאה תביעתה של אטרשאו אלמו, שביקשה לרכוש סלון עבור הוריה. היא הזמינה אותו בחברת סיריוס רהיטים בחיפה, בסכום של 2,500 ש"ח, אותו שילמה בתשלומים באמצעות כרטיס הישראכרט.
במעמד הרכישה, הבטיח לה נציג החברה שהרהיטים יסופקו "תוך חודש עד חודשיים". עבר חודש, עברו חודשיים - והרהיטים בוששו לבוא. בתביעה שהגישה לבית המשפט טענה אלמו, כי גם לאחר החודשיים היא פנתה לחברה וביקשה לדעת מה קורה עם ההזמנה, אולם אלה דחו אותה בתירוצים שונים.
"אין לי עוד אמון בחברה" לאחר שנואשה מהבטחותיה של החנות, ומאחר שלדבריה רכישת הרהיטים נועדה עבור הוריה ולא היה לה אמון יותר בחברה, היא החליטה לבטל את העסקה. בפועל, היא כבר הספיקה לשלם 3 תשלומים בסך 936 ש"ח בסך הכל, ולפיכך הורתה לחברת האשראי לבטל את העסקה.
בתביעה טענה, כי מאחר שאיבדה את האמון בחברה, היא אינה מעוניינת עוד ברהיטים ובקשר עם החברה, ולכן דרשה לבטל את העסקה ולהשיב לה את הכספים.
החברה טענה להגנתה בבית המשפט, כי העיכובים נגרמו עקב שביתות בחו"ל ובארץ וכיום היא מסוגלים לספק את הסחורה מייד ואף ניסתה לעשות זאת קודם בשעה מאוחרת, אולם התובעת סירבה.
השופט: החברה לא הוכיחה שהעיכוב לא היה באשמתה השופט גד אנגל קיבל את התביעה, כשהוא מעדיף את עדותה של הלקוחה על פני עדות החברה. "הנתבעת הבטיחה כי הסחורה תסופק תוך חודש חודשיים ולאחר שבמשך תקופה ארוכה של למעלה משלושה חודשים לא סופקה הסחורה ולאור פניות רבות מצד התובעת - ביטלה העסקה", ציין השופט.
"המועד לאספקת הסחורה היה תנאי מהותי לעסקה שבין הצדדים ומשלא סופקה, רשאית היתה התובעת לבטל העסקה. הטענה כאילו העיכובים נבעו שלא באשמתה של הנתבעת, אין להם מקום וגם לא הוכחו. מה עוד, שבעניין זה, אני מאמין לגירסתה של התובעת כי עניין זה לא נאמר לה מעולם והתירוצים היו סתמיים".
לפיכך, הוא חייב את החברה להשיב לאלמו את 936 השקלים שכבר שילמה עבור הרהיטים וכן את אגרת בית המשפט בסך 87 ש"ח. עם זאת הוא ציין, כי "לא מצאתי להשית על הנתבעת הוצאות, הואיל וכיום הסלון בידיה והיא צריכה לחפש לקוח אחר וייתכן ונגרם לה נזק מה".
[ת"ק 4785/04]