"אם וכאשר יתקיימו הבחירות בעירק, ערכם יהיה מוגבל לתחום הסמלי-טקסי בלבד - הצגת חזות דמוקרטית שתאפשר לאמריקנים ולבנות בריתם להצדיק את המלחמה ולהכין את הקרקע לנסיגה בכבוד מעירק. לבחירות לא תהיה השפעה של ממש על המשטר הפוליטי בעירק, או על חלוקת המשאבים במדינה. אלה ייקבעו על-ידי יחסי הכוחות בשטח. יתר-על-כן, יש חשש גדול שאחרי הבחירות, הסתירות והניגודים הפנימיים יתפרצו החוצה ויזעזעו עוד יותר את אשיות המדינה".
כך קובעת החוקרת ד"ר עפרה בנג'ו בנייר מידע שפרסם פרויקט "סנאט", העוסק בהעברת מידע לח"כים ולמקבלי ההחלטות. הפרויקט פועל בחסות ובמימון "קרן פרידריך אברט" הגרמנית ועל צוות ההיגוי שלו נמנים ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), השר יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי).
ד"ר בנג'ו, אשר מתמחה בענייני עירק ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א מציינת בנייר המידע, כי ההתעקשות על הבחירות בהיעדר תנאים מתאימים לכך, דווקא היא מגבירה את הניגודים העדתיים והדתיים בעירק העלולים להביא למלחמת אזרחים, "שאנחנו כבר עומדים לפתחה". לדבריה, במקום הדגם הדמוקרטי, מתפתח בעירק יצור כלאיים של הדגמים הלבנוני והאלג'ירי שהתאפיינו במלחמת הכל בכל.
ד"ר בנג'ו אף טוענת, כי המקרה העירקי גרוע מהמקרה הלבנוני או האלג'ירי, משום שבעירק אין נוסחה של חלוקת הכוח כמו בלבנון ואין צבא עירקי שייצב את המצב כמו אלג'יריה. לדבריה, גם אם רואים בהליך הבחירות את חזות הכל, הרי חייבים היו להתקיים כמה תנאים מוקדמים כדי לממשן על הצד הטוב ביותר: ביטחון וסדר, רשימת בוחרים מעודכנת, רשימת מועמדים ומפלגות המוכרים לציבור הבוחרים והחשוב מכל, הסכמה כללית על עצם עריכת הבחירות ורצון ליטול בהם חלק.
לטענתה, שבוע לפני מועד הבחירות, התנאים הבסיסיים הללו נעדרים לחלוטין. "ככל שמתקרב מועד הבחירות, המצב הביטחוני מדרדר והולך, זאת למרות, או בגלל, נוכחותם של צבאות זרים. המתנגדים לבחירות הפכו כל גורם, שמעז לתמוך בקיומם, מטרה לפיגוע. המדובר הוא גם ביחידים וגם במגזרים שלמים, גם מקומיים וגם זרים. בשל כך אין כלל משקיפים זרים שיפקחו על הבחירות ואילו 120,000 העובדים העירקים שגויסו לצורך כך נמצאים בסכנת חיים של ממש ומשום כך שמותיהם עדיין חסויים".
לדברי ד"ר בנג'ו, אבסורד אחר שנובע גם הוא מהמצב הביטחוני הוא שהבוחרים עדיין אינם יודעים עדיין את מיקום הקלפי שלהם. בנוסף על כך יש בעיות חמורות ברשימות הבוחרים והמועמדים.
עניין הבוחרים מסתבך ביתר שאת משום שהותר לעירקים גולים, שמונים כ-3 מיליון נפש, להשתתף בבחירות. באשר למועמדים יש אינפלציה גדולה במספרם - כ-7,000 מועמדים ומעל ל-100 רשימות - דבר שיקשה ביותר על תהליך הבחירה.
עוד מציינת ד"ר בנג'ו, שלא רק שאין הסכמה כללית על מועד הבחירות, אלא שפלח גדול באוכלוסיה, הערבים הסונים המהווים כחמישית מהאוכלוסיה, מתנגד ברובו הגדול לעצם קיומן ועושה הכל כדי להכשילן. החשש הגדול של הסונים הוא כמובן שאובדן המונופול על השלטון, שהתרחש בעקבות המלחמה, יקבל לגיטימציה פנימית, אזורית ובינלאומית, ובכך ייסתם הגולל על האפשרות להחזיר את הגלגל אחורנית.
ד"ר בנג'ו מדגישה, כי בניגוד לסונים, המצדדים העיקריים בקיום הבחירות ובמועדם הקבוע הם השיעים. רובם המכריע ובראשם מנהיגם הרוחני, עלי אל-סיסתאני, אינו מתנגד לעריכת בחירות "בצל הכיבוש הזר" ואף מברך על כך בשתיקה משום שלגביו זוהי כמעט הערובה היחידה להבטחת מעמדם החדש, אם כי השברירי, של השיעים במדינה. אולם מעבר להסכמה כללית זו קשה למצוא מכנה משותף במחנה העצום הזה ביחס למנהיגות העתידית, האוריינטציה הפוליטית של המדינה והתכנים של הדמוקרטיה החדשה. יש מאבקים סמויים וגלויים יותר בין מנהיגי הפנים למנהיגי החוץ, או בין מנהיגי הדת למנהיגים חילוניים. יש הדוחפים לאוריינטציה פרו- איראנית ויש לפרו-ערבית והחמור מכל יש רבים הרואים בבחירות ובהליכים הדמוקרטיים מכשיר לביסוס מעמד השיעים ולהקמת שלטון הדת ותו לא.
לדברי ד"ר בנג'ו, אם יש בעירק גורם אחד שיש לו סיכוי לצלוח בשלום את הבחירות, אלו הם הכורדים. באזור הכורדי שורר ביטחון יחסי גדול, עד כדי כך שלא היה צריך להחיל עליו את חוקי החירום שהונהגו בשאר חלקי המדינה לקראת הבחירות. הניסיון הרב שהם רכשו במשך 13 שנות מינהל עצמי, כולל התנסות בהליך בחירות תקין פחות או יותר, מאפשר להם להופיע ברשימות די מגובשות ולהכין את הקרקע בצורה מסודרת לקראת הבחירות הבאות. יתירה מזאת, לאור ההתפתחויות החמורות בעירק והאנרכיה השוררת בשאר חלקי המדינה, הכורדים מכינים כבר את הקרקע למדינה עצמאית, אם כי בלי להכריז על כך בריש גלי.
עוד ציינה ד"ר בנג'ו בנייר המידע, כי גם מצבה הגיאופוליטי של עירק אינו מקל על מלאכת הבחירות. למרות ש-6 המדינות השכנות הכריזו על תמיכתן, או חוסר התנגדותן למהלך, בפועל יש לכל אחת מהן חששות כבדים מהצלחת הניסוי, אם בשל הלחץ שהדבר יצור על משטריהן שלהן ואם בשל החשש מהתפתחותה של מדינה הנשלטת על-ידי השיעים או מהקמתה של מדינה כורדית עצמאית. לכן, כל אחת מן המדינות הסובבות מנסה בדרכה שלה להכשיל את הבחירות, או לפחות להשפיע על תוצאותיהם באופן שישרתו את האינטרסים שלה.
