שופטת בית משפט השלום, מרים דיסקין, קיבלה היום (ד', 2.2.05)את עסקת הטיעון בעניינו של איש העסקים דב לאוטמן, וקבעה כי לאוטמן יחוייב בגין עבירה טכנית - בשל זאת שהרשה להתקין אנטנה לשידור רדיו פיראטי, לאחר שקיבל ייעוץ משפטי שהדבר מותר. עם זאת לאוטמן יצא ללא הרשעה פלילית מהעניין ולו רק מסיבה זו הוא יכול להיות מרוצה. לאוטמן ייוצג במשפט זה על-ידי עו"ד אלדד יניב.
השופטת חייבה את לאוטמן לבצע של"צ (שירות למען הציבור) בהיקף של 200 שעות במסגרת עמותת על"ה ירושלים, המטפלת בילדים נכים, בהתאם לתוכנית שגובשה על-ידי שרות המבחן.
בין היתר קבע ביהמ"ש בהחלטתו: "ניתנת האמת להיאמר: בבואי להכריע בסוגיה שבפני לא נדרשתי להתלבטות ארוכה. שקילת הנתונים המפורטים הביאתני לכלל דעה, כי המקרה הנדון הוא מקרה 'קלאסי' לאי הרשעה". סוג העבירה, העומד ברובד חומרה נמוך ביותר, חריגותו של המעשה בחייו של הנאשם, נטילת האחריות במלואה, הפקת הלקחים והאפקט העונשי שבעצם ההליך הפלילי, כמו גם הפגיעה העלולה להיגרם לו על-ידי תיוגו כעבריין, מאפשרים להימנע מהרשעתו. ההיבט החינוכי-קונקרטי יבוא על סיפוקו בביצוע עבודות של"צ שיצטרפו לשורת מעשיו למען הציבור ורווחתו".
כזכור הוגש נגד לאוטמן, וכנגד שישה נאשמים נוספים, כתב אישום מקיף ורחב יריעה שעניינו במעורבותם בהקמת והפעלת תחנת שידור "פיראטית", דהיינו ללא זיכיון וללא רשיון כדין ושלא בהתאם להועדת תדרים ולהקצאתם. בהתאם לעובדות כתב האישום יוחסו לנאשם עבירות של החזקת מכשירי טלגרף וקיום והפעלת תחנת טלגרף אלחוטי, קיום שידורים ללא זכיון ושימוש בתדרי רדיו שלא כחוק.
עוד טרם הקראת כתב האישום נמשכו ההליכים עת ארוכה, הן בשל מספר הנאשמים והן מפאת דיונים בבקשות מקדמיות מהותיות שהיו כרוכות בשאלות משפטיות מורכבות וכבדות משקל. לאחר שטענות ההגנה לביטול כתב האישום נדחו, כפר לאוטמן במיוחס לו והתיק נקבע להוכחות.
בד בבד חלו התפתחויות בקשר ליתר הנאשמים. הנאשם העיקרי בפרשה, אברהם בן דוד, נפטר, וההליכים נגדו הופסקו. הנאשמת, רחל מג'ר - שותפתו בניהול התחנה לאורך שנים, הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון ועונשה נגזר, ובדומה נדונו כל יתר הנאשמים. כך, בסופו של יום, נותר לאוטמן לבדו, שחלקו היה במתן מקום להנחת המשדרים שבאמצעותם פעלה התחנה.
ביהמ"ש קבע כי "בטרם הוחל בהבאת הראיות הודיעוני הצדדים על קיומו של הסדר טיעון גם עם הנאשם שהביא לכלל סיום פרשה זו ללא צורך בשמיעת הוכחות. במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן ששינה ללא הכר את פניו של כתב האישום המקורי. כל שנותר הימנו היו עובדות המקימות עבירה של שימוש בתדרי רדיו שלא כדין, שהעונש הקצוב בצידה הוא קנס בלבד", כתבה השופטת דיסקין.
השופטת ציינה כי "השאלה העומדת עתה על המדוכה הינה, האם יש הצדקה לחרוג מן הכלל, לפיו יש להרשיע נאשם שנמצא אשם בביצוע עבירה ולסיים תיק זה ללא הרשעה. לשון אחר, האם המקרה הנדון מתאים ועומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה להמנעות מהרשעה".
ביהמ"ש הוסיף כי בחינת המקרה הנדון לאורה של הפסיקה אינה מתירה כל ספק כי "עומד הוא בכל הקריטריונים שעוצבו כאבני יסוד בנושא אי ההרשעה". בית המשפט ציין כי התיקון המשמעותי של כתב האישום השיל ממעשהו של לאוטמן את עיקר חומרתו והציב את מעורבותו בפרשה זו בשולי הדברים - במדרג נמוך ביותר.
"כיום מודע הנאשם לכשלונו האישי סביב ביצוע העבירה ומכיר באחריותו, וחש בושה ועוגמת נפש מעצם הסתבכותו זו, העומדת בסתירה מוחלטת לדרך חייו וערכיו", כתבה השופטת דיסקין בהחלטתה.
