משרד התמ"ת וקרן ברי יקימו מכון מחקר לתחום הננוטכנולוגיה בטכניון בהשקעה של 78 מיליון דולר. מדובר באיגום משולש של משאבים המורכבים מתרומה נדיבה של קרן ראסל ברי מניו ג'רסי ארה"ב בהיקף של 26 מיליון דולר, השתתפות הממשלה בהיקף של 26 מיליון דולר מלשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, ממשרד האוצר, הוועדה לתיכנון ותיקצוב ומפא"ת במשרד הביטחון, באמצעות פורום תל"ם ומתקציב הטכניון בהיקף של 26 מיליון דולר נוספים. הסכומים יועברו לטכניון בפריסה של 5 שנים.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מסר כי ועדת המחקר קיבלה החלטה להכיר בתחום הננוטכנולוגיה כתחום מועדף בשל היותו תחום חדשני ביותר, בעל פוטנציאל גדול לתעשיה ולמשק הישראלי. זהו תחום המתקשה להתפתח בגלל ראשוניותו, הסיכון הגבוה והמחסור במשאבים. "זה בדיוק המצב המצדיק התערבות מיוחדת של הממשלה".
אנג'ליקה ברי, נשיאת קרן ברי, שהגיעה לישראל לרגל האירוע מסרה כי "מעמדו של הטכניון כגורם עולמי מוביל בשדה הננו-טכנולוגיה השפיע משמעותית על החלטתנו". "ההתפתחויות שכבר נרשמו בתחום זה טומנות בחובן תקווה לאנשים בכל רחבי העולם, ותואמות את שליחותנו - תמיכה בפעילויות העשויות להשפיע משמעותית על חייהם של אחרים".
הננו-טכנולוגיה היא מדע האפיון, הטיפול והשליטה באטום או במולקולה בודדת (מיליארדית המטר) במטרה ליצור מוצר חדש או להקנות תכונות חדשות למוצרים קיימים. משמעות חקר הננו-טכנולוגיה אינה דור נוסף בתהליך המזעור לו אנו עדים בשני עשורים האחרונים, אלא מזעור הצופן בחובו כללים ותופעות חדשים לחלוטין.
כאשר מדובר בננוטכנולוגיה היישומים הם רבים ומגוונים. כמה מהם: מחשבים קטנים ומהירים מאלו שישנם כיום; חומרים קלים שחוזקם עולה בעשרות אלפי אחוזים על חוזקה של הפלדה; "ננובוטים" שיוכלו לסייר ברחבי מערכת הדם ולטפל במחלות; וחומרים שביכולתם לסנן מן המים חיידקים, וירוסים ורעלים.