קרוב ל-17 מיליון בני אדם בארצות הברית בלבד סובלים מאקנה, מה שהופך אותה למחלת העור השכיחה ביותר. אקנה היא הפרעה כתוצאה מפעילות הורמונים על בלוטות השומן שעל העור, המובילה לסתימת הנקבוביות והתפרצות פצעים הנקראים 'פצעי בגרות'.
פצעי האקנה מופיעים לרוב על הפנים, הצוואר, הגב, החזה והכתפיים. למרות שאקנה אינה בעייה בריאותית חמורה, אקנה חמורה עלולה להוביל להשחתה ולצלקות קבועות העלולות לגרום לסבל רב לאנשים הנפגעים מכך.
כיצד מתפתחת האקנה? רופאים מתארים את האקנה כמחלה של בלוטות ההפרשה. כשהן נמצאות על רוב שטחו של הגוף, בלוטות ההפרשה מורכבות מבלוטות של שומן/חלב המחוברות לתעלה, הנקראת זקיק, המכילה שיער. בלוטות אלו רבות במיוחד על הפנים, בגב העליון ובחזה. בלוטות ההפרשה מייצרות חומר שומני הנקרא חלב שבדרך כלל מרוקן אל תוך שכבת העור העליונה דרך פתח הזקיק, הנקרא נקבובית. תאים הנקראים קרטינוסיטים מונחים על הזקיקים.
השיער, החלב, והקרטינוסיטים הממלאים את הזקיק הצר עלולים ליצור סתימה שהיא סימן מוקדם לאקנה. הסתימה מונעת מהחלב להגיע לפני השטח של העור דרך הנקבוביות. התערובת של שומן ותאים מאפשרת לחיידקי האקנה-פרופיוניבקטריום שבדרך כלל חיים על העור לגדול בזקיק הסתום.
חיידקים אלו מייצרים כימיקלים ואינזימים ומושכים אליהם תאי דם לבנים הגורמים לדלקת (דלקת היא תגובה אופיינית של רקמות למחלות או פציעה והיא מאופיינת על-ידי ארבעה סימנים: נפיחות, אדמומיות, חום וכאב). כאשר דפנות הזקיקים הסתומים נשברים, החומרים שהצטברו יוצאים החוצה: חלב, תאי עור שנשרו, וחיידקים - מה שגורם להופעת הפצעונים.
אנשים הסובלים מאקנה לעיתים תכופות סובלים מסוגים רבים של פצעים. פצעי האקנה הבסיסיים, הנקראים קומדון (נקודה שחורה בעור), הם פשוט זקיקי שיער מוגדלים וסתומים. במידה והזקיק הסתום, או הקומדון, נשארים מתחת לעור, הם נקראים קומדון סגור ומייצרים בליטה לבנה. קומדון המגיע לפני העור ונפתח נקרא "ראש שחור" מאחר והוא נראה שחור על פני העור. צבע שחור זה אינו קשור ללכלוך. הן קומדון והן "ראש שחור" יכולים להשאר על העור למשך זמן רב.
כיצד מטפלים באקנה? אקנה לעיתים קרובות מטופל על-ידי רופאי העור המתמחים בתחום זה. רופאים אלו מטפלים בכל סוגי האקנה, במיוחד במקרים החמורים. רופאי משפחה או רופאי ילדים יטפלו בדרך כלל במקרים המתונים יותר.
מטרות הטיפול הן לרפא פצעים קיימים, לעצור את הופעתם של פצעונים חדשים, למנוע צלקות ולהקטין את הלחץ הפסיכולוגי והמבוכה הנגרמים ממחלה זו. טיפול תרופתי מטרתו להפחית מספר גורמים לאקנה: כניסה חריגה של תאים לזקיקים, עלייה בייצור השומן, חיידקים ודלקת. הרופא ימליץ על תרופה על-פי שיעור חומרת האקנה.