X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות
עו"ד טליה ששון מפנה אצבע מאשימה כלפי מקימי ויזמי המאחזים שנמנעו ממסירת מידע למרות שפעלה מטעמו של ראש הממשלה; מצאה אי התאמה בנתונים הכספיים שמסר משרד הבינוי והשיכון
▪  ▪  ▪
עו"ד טליה ששון

עו"ד טלי ששון, מי שהתבקשה על-ידי ראש הממשלה הממשלה להכין דוח על המאחזים הבלתי חוקיים בגדה, אמרה הבוקר במסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה, כי התקשתה לקבל את כל המידע לו נזקקה על-מנת להכין את הדוח. "חלק מהחומרים לא הצלחתי לקבל... לפחות בינתיים", אמרה ששון.
ששון הדגישה בדבריה את העובדה כי בחלק מהמקרים ידעו השרים על הפרות החוק הבוטות שנעשו במשרדם. "התחושה היא שהפרה כל כך בוטה של החוק מכל כך הרבה כיוונים עלולה לפגוע במשטר הדמוקרטי של ישראל ולכן זה דבר שטעון ומחייב טיפול".
ששון פתחה את דבריה בכמה הערות פתיחה על אופן הכנת הדוח. היא ציינה כי "בחינת המאחזים הבלתי מורשים נעשתה על-ידי לפי הדין הפנימי ולא מנקודת מבט של הדין הבינ"ל, לצורך הכנתו שארכה כחצי שנה ראיינתי כמאה בעלי תפקידים במדינה במשרדים שונים...".
ששון הגדירה מהו יישוב חוקי לפי הדין הפנימי בשטחים. "יש ארבעה מרכיבים של יישוב חוקי בשטחים: (1) החלטת ממשלה לגביו (2) שהקרקע עליה בנוי יש למחזיק בה זכויות כדין. יישובים ישראלים יכולים לקום בשטחים על קרקעות מדינה. (3) שיהיה לו סטטוס תכנוני כדין (4) שיהיה לו תחום שיפוט - היעדר אחד מהתנאים הללו חורץ דינו של היישוב כבלתי חוקי".
"מהו מאחז? מי שאין לגביו החלטת ממשלה על הקמתו ואין לו סטטוס תכנוני".
לגבי הזכויות בקרקע, אמרה, "חלק מהמאחזים מוקמו על מה שנקרא אדמות מדינה. חלק מהם נמצאים על אדמות סקר - הכוונה לקרקעות שהבעלות בהן אינה ברורה ונעשה תהליך שנקרא: בדיקת סקר, כדי לבדוק מי הבעלים של הקרקע. חלק מהמאחזים מצויים גם על קרקעות פרטיות של פלשתינים".
ומה דינם של המאחזים? לדעת ששון, דינם פינוי. וכך אמרה: "סה"כ מה שנמצא על קרקע פרטית פלשתינית אינו ניתן לתיקון, גם לא בדיעבד ולדעתי דינו פינוי וככל המהר כן מוטב..."
תקציבים גדולים ללא שקיפות ציבורית
"עוד מצאתי", אמרה ששון, "כי הבנייה נעשתה בחלק לא קטן ללא סטטוס תכנוני כדין. משרד הבינוי והשיכון לא בדק בכלל את שאלת טיב הזכויות של הקרקע עליה הוקמו המאחזים, למעשה כמעט היה אדיש לשאלה זו. חלק גדול מהמאחזים הוקמו על קרקעות פרטיות של פלשתינים.
עוד מצאתי שנוצר תקציב שנקרא 'פיתוח כללי שונות' בשנים 2001 ו-2002 – חלק מהכספים הללו ללא קריטריונים וללא שקיפות ציבורית".
אי התאמה בנתוני משרד הבינוי והשיכון
"משרד הבינוי והשיכון לא העביר לי חומר במשך חודשים לגבי חלק מרכזי מהבקשה שלי. בסופו של דבר קיבלתי חומר על רשימת מאחזים חלקית, שלפיו 71 מיליון שקל הושקעו על-ידי המשרד בין 2000 ל-2004. במקביל נמסרו לי תוכניות העבודה של המשרד בארבע שנים אלו, ניסיתי לעשות הצלבה בין סכומי ההשקעה ומצאתי לצערי כי בחלק מהמקרים אין התאמה בין הנתונים שקיבלתי לנתונים מתוכניות העבודה". התשובה שקיבלה ששון ממשרד הבינוי והשיכון לגבי אי הההתאמה, היא שככל הנראה חלק מהנתונים שהועברו אליה שגויים וצריך לבדוק מחדש. יחד עם זאת עד היום לא נשלחו אליה תוצאות בדיקה מחודשת.
משרד הבינוי והשיכון רכש 400 קראוונים ללא כל תמורה
"בתוך משרד הבינוי והשיכון מצאתי מידע על רכישת קראוונים בשנת 2003 על-ידי המשרד. המשרד ככל הנראה הבטיח למועצות לממן רכישת קראוונים עבורם, אך הוא נזקק לפטור ממכרז ומשרד האוצר התנגד לכך, ולבסוף נקבע שתנאי למימון הזה הוא קביעת קריטריונים על-ידי משרד הבינוי והשיכון להעברת הקראוונים. בסופו של דבר זנח המשרד את ההחלטה והחליט ללכת בדרך אחרת – ע"י רכישת הקראוונים בעצמו וחלוקתם למועצות.
מצאתי, כי המשרד פרסם מכרז בו זכו שתי חברות והנה התברר בדיעבד כי הקראוונים כבר הוצבו בשטחים עוד קודם לכן – 149 קראוונים מתוכם 90 למאחזים בלתי מורשים, וכל זה כשמתקיים מכרז שמי שזכה בו זה אחת החברות שהקראוונים שלה כבר הוצבו עוד קודם לכן בשטח".
ששון ציינה כי השרה ציפי לבני מרגע שנכנסה לתפקידה במשרד הבינוי והשיכון, הורתה מייד לעצור את העברת הקראוונים והייצור.
"על-פי הממצאים הועברו סך הכל כ-400 קראוונים כאלה ולא שולמה עבורם כל תמורה כלשהי למשרד הבינוי והשיכון - כספי מדינה".
ששון המליצה לגבי משרד הבינוי והשיכון, שתתקבל החלטת ממשלה שרכישת קראוונים בעתיד תהיה רק באישור רה"מ ומשרד הביטחון. עוד המליצה ששון שתיבדק אפשרות להחזיר את הקראוונים שהועברו לשטחים לשטחי המדינה. המלצות נוספות: "המלצתי שתתקבל החלטת מדינה שהמשרד לא יוכל לתקצב ולסייע לאחרים על הקמת יישוב בשטחי יו"ש בלי שהממשלה החליטה על כך ובלי שנעשתה בדיקה על טיב הזכויות בקרקע. הצעתי שהמשרד לא יממן ולא יבנה בקרקעות סקר. שיוקם מאגר נתונים לגבי זכויות קרקע במשרד".
לבסוף הציעה ששון בעניין זה, כי יש להעביר את כל החומר שנאסף ליועץ המשפטי לממשלה, על-מנת לבדוק פעולות בלתי חוקיות של עובדי מדינה בפרשה זו.
ביקורת חריפה על רון שכנר
ששון מתחה ביקורת חריפה על עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, רון שכנר, וציינה כי הוא התערב בעניינים שלא בתחום סמכותו, ואף נתן הנחיות מוטעות לחטיבה להתיישבות במשרד השיכון. לדבריה, הוא כתב מכתבים לפיהם מאחזים מסוימים הם יישובים עצמאיים לכל דבר ועניין וזכאים לסמל יישוב ולתקצוב.
"המשמעות של סמל יישוב היא שמי שזכאי לו זכאי לתקצוב של משרד הפנים לרשויות המקומיות. מי זכה לסמל? רק מי שיש לו סטטוס תכנוני כדין. מכאן עולה שעוזר שר הביטחון התערב בנושא שאינו מצוי כלל בתחום סמכותו". ששון המליצה להעביר ליועמ"ש את החומר על-מנת לשקול אם יש מקום לנקוט בהליכים משפטיים נגד שכנר.
המליצה לבטל את פעילות החטיבה להתיישבות בשטחים
החטיבה להתיישבות, על-פי הממצאים של ששון, הקימה חלק ניכר מהמאחזים. היא קיבלה הקצאות קרקע מהמינהל, אולם הקצתה את הקרקע לעיתים בניגוד להרשאה שניתנה לה. למרות שקיבלה את הקרקע לתכנון בלבד היא הקצתה אותה לשימוש ולבנייה.
"המלצתי לחייב את החטיבה להתיישבות להחזיר לממונה את כל הקרקעות שנעשה בהן שימוש בניגוד להרשאה או לחוק... וכן לבטל את פעילות החטיבה להתיישבות בשטחים".
קרקעות לא חוקיות הוקצו לבנייה בשל מפות לא מעודכנות
לגבי המינהל האזרחי, אמרה ששון: "התברר לי שהוקצו קרקעות ע"י המינהל האזרחי שאינן רק קרקעות מדינה. מתברר שחלק מהן הן קרקעות סקר, חלקן לעיתים קרקעות פרטיות של פלשתינים. התברר שזה קרה בין השאר בשל העתקה לקויה של קרקעות על מפות, לפי תצלומי אוויר שנעשו לפני הרבה שנים עם מיכשור לא מודרני ושאינו מדוייק... ולכן זה קרה שלא רק קרקעות מדינה הוקצו".
ששון המליצה שלא יוקצו עוד קרקעות עד שיתברר העניין.
יחידת הפיקוח לא עשתה את תפקידה כראוי
לגבי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי, אמרה ששון, כי היא כלי בידיו של המינהל לאכיפת הבנייה בשטחים: "היא אמורה לפקח על הבנייה גם של ישראלים וגם של פלשתינים. היחידה רשאית שלא לפקח ביישובים ישראלים בהם חלה תוכנית כדין, אך היחידה הזו עשתה דין לעצמה לעיתים, והרחיבה אישור זה - והפסיקה לפקח על הבנייה ביישובים בין אם חלה שם תוכנית או לא. כתוצאה מזה כשהוקמו מאחזים בלתי חוקיים לא נמסר להם דיווח".
עוד אמרה ששון כי היעדר הנתונים ביחידת הפיקוח על הקמת מאחזים בלתי חוקיים נובע גם מכך שלפני 4 שנים הופסקו טיסות צילום שהיו נהוגות בשטחים מחמת סיבות ביטחון. ומחמת הטעם הזה אין אינפורמציה שוטפת בידי המינהל האזרחי.
"אני המלצתי בהקשר הזה ושר הביטחון הסכים, שיש לחדש הטיסות אחת לחודש. אני המלצתי גם לקבוע מנגנון פענוח תצלומי אוויר, שתוגדל יחידת הפיקוח של המינהל ותתוקצב בעוד אנשים, ותחום הפיקוח שלה יורחב".
שרי הביטחון לא אכפו צווי הריסה
לגבי אי ביצוע צווי הריסה, מצאה ששון שצווי ההריסה הללו הצטברו לאלפים במהלך השנים האחרונות. "שרי ביטחון רבים לא נתנו הנחייה למלא אחר צווי ההריסה וללא הנחיה כזו לא מבוצע צו הריסה. "המלצתי להורות על ביצוע צווי ההריסה".
ששון גם התייחסה לפעילות הצבאית וציינה, כי עצם ההחלטה כי לכל מקום אליו מגיע מתנחל, מגיע גם צה"ל לשמור עליו, זה גורר את צה"ל להיות במקום שבו מפר החוק ולשמור עליו. "אין בזה שום תרומה לאכיפת החוק בשטחים", אמרה.
"הדבר טעון ומחייב טיפול"
לשאלת עיתונאי, לגבי התחושה האישית של עו"ד ששון, אמרה כי "התחושה היא שהפרה כל כך בוטה של החוק מכל כך הרבה כיוונים עלולה לפגוע במשטר הדמוקרטי של ישראל ולכן זה דבר שטעון ומחייב טיפול".
ששון שבה וציינה לקראת סוף הדברים את החוסר בשיתוף פעולה מצד גופים אליהם פנתה בניסיון לאסוף את החומר:
"ממשרד השיכון ביקשתי פרטים על תקצוב ולא קיבלתי; מהחטיבה להתיישבות ביקשתי נתונים על מימון מאחזים וגם לא קיבלתי; מהמינהל האזרחי ביקשתי נתונים על מכלול המאחזים ולא קיבלתי".

תאריך:  09/03/2005   |   עודכן:  09/03/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הדר פרבר
התקציב של סין על פרסום רפואי הגיע לכ-480 מיליון דולר בשנה, בשלוש השנים האחרונות
מחלקה ראשונה
מלכוד 44 מעלה לבימת התיאטרון את הפרדוקס הנורא בין שואת יהודי אירופה ובין היישוב הישן שהמשיך לנהל את שגרת חייו הרגועה
אורלי ממן
AMG מודלים כלכליים מדווחת על עיסקאות מיחזור משכנתא בהיקף חיסכון של כ-25 מיליון ש"ח במהלך 6 החודשים האחרונים; סכום ההלוואה הממוצע שמוחזר: 394,000 ש"ח; הסכום הממוצע שנחסך להלוואה: 50,000, הריבית הממוצעת שמוחזרה: 5.72 תקופת יתרת המשכנתא הממוצעת שמוחזרה: 13.5
עומר שיקלר
הפגישה מתקיימת בשארם א-שייח'; מופז ייפגש בנוסף עם שר המודיעין המצרי, עומר סולימאן, ושר ההגנה, מוחמד טנטאווי; השיחות יעסקו בעתיד ציר פילדלפי; ישראל והרש"פ נכשלו בהשגת הבנות על העברת השליטה ביריחו
אורלי ממן
נשיא התאחדות התעשיניים: מדובר בהשקעות במו"פ בהיקף כולל של יותר מ-500 מיליוני שקלים; קורא לממשלה ולכנסת לפעול בהקדם לאישור התקציב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il