מליאת הכנסת אישרה הערב (יום ב', 14.3.05) בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 18 תומכים ו-4 מתנגדים את הצעת החוק שהגיש ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, האוסרת ביצוע האזנות סתר לחברי כנסת, מתוקף חסינותם. החקיקה המחמירה הינה
בעקבות פרשת מזרחי, שבה נחשף כיצד בוצעו האזנות סתר אסורות לחברי כנסת, שרים וגורמים רבים אחרים.
למעשה בא חוק זה להשוות בין זכויות חברי הכנסת לבעלי מקצועות אחרים המוגדרים "מסווגים". כאלו הם: עורכי דין, פסיכולוגים, וכוהני דת. האזנה לגורמים אלו נעשית רק באישור נשיא בית המשפט העליון, או בא כוחו.
עם זאת מאשר החוק האזנות סתר לחברי כנסת, במקרים חריגים על-פי הסייגים המפורטים בחוק. כך למשל, במידה וחבר כנסת מעורב בעבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, עבירת רצח, הריגה, שוחד, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, הלבנת הון ועוד. במקרים אלו, ההיתר האזנה יינתן בסמכות שופט בית המשפט העליון על-פי בקשה שתוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.
התיר השופט האזנת סתר לחבר כנסת, הוא רשאי גם להתיר כניסה למקום לצורך התקנת אמצעים הנדרשים להאזנה. כן נקבע, כי במסגרת האזנת סתר כדין לאדם שאינו חבר כנסת במקרה ונקלטה שיחה עם חבר כנסת, תופסק ההקשבה לשיחה וחומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שאישר את ההאזנה. השופט יהיה רשאי להאזין להקלטה, או להורות על תמלולה, וכן למיין איזה חלק מהחומר יועבר למבקש ההאזנה.
בהסבר לחוק נכתב, כי לחסינות זו חשיבות צורך מילוי תפקיד חברי הכנסת והוא בא להבטיח שהללו יוכלו לקיים שיחות עם גורמים שונים ללא חשש. לדברי ח"כ אריאל, "בתוקף חסינותם ראויים חברי הכנסת לחירות רבה יותר בכל הנוגע לציטוטים והאזנות סתר, כדי שיוכלו לעבוד ללא חשש ומורא". את החוק הציג יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און. הוא ציין שבמהלך הדיונים בוועדה נשמעו דיעות מומחים, נציג משרד המשפטים, המשטרה, השב"כ הסניגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין. לדבריו, "בעזרת מומחים אלה הגענו לנוסחה שנראתה לנו מאוזנת ביותר בין הצורך שחבר הכנסת יבצע את תפקידו, לבין הרצון שלא לאפשר לחברי הכנסת להסתתר מאחורי חסינותם".
הצורך בחוק החדש התעורר עם התפוצצות פרשת האזנות הסתר שבמרכזה עמד ניצב משה מזרחי ראש אגף החקירות לשעבר (שהודח מתפקידו בגין פרשה זו).
מזרחי וחוקריו, כחלק מהמאמצים כביכול לאסוף ראיות נגד הקבלן דוד אפל והחשדות שנחקרו כלפיו ונגד אביגדור ליברמן, האזינו ללא היתרים מתאימים לשיחות בין אפל לגורמים פוליטיים בכירים ביותר, לרבות ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, נשיא המדינה משה קצב (בעת היותו חבר כנסת), שר החוץ דאז, דוד לוי ורבים אחרים.
השיחות עסקו רובן ככולן בנושאים פוליטיים, אולם הדבר לא מנע ממזרחי להקליט ולתמלל את השיחות הרגישות וזאת ללא קבלת היתרים מתאימים מבית המשפט. בנוסף צותתה המשטרה, שלא כדין לכאורה, לשיחות של אפל עם ראש הממשלה אריאל שרון.
