טכנולוגיה ייחודית עשויה לנטרל את פעולתו של החלבון לפטין בבני אדם ובבעלי חיים ובכך לספק אמצעים לשליטה ולהבנה טובה יותר של תפקוד הלפטין, כולל תפקידו בגדילה לא רצוייה ובתמותה מבוקרת של התא. כך עולה (יום ג', 15.3.05) מפיתוח שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית.
החלבון לפטין התגלה לפני כעשור ועורר תשומת לב, תחילה הודות למעורבותו בבקרת התיאבון ולאחר-מכן בשל השפעתו על גדילה ועל בגרות מינית, על עיכול ועל תהליכי חיסון.
יצוין, כי ללפטין גם עלולות להיות תוצאות שליליות דוגמת הגברת התפשטותם של גידולים סרטניים.
במעבדתו בפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה בקמפוס האוניברסיטה העברית ברחובות פיתח פרופ' אריה גרטלר, יחד עם תלמידותיו - דנה גונן-ברגר ולאונורה ניב-ספקטור ועוזרת המחקר גילי בן-יהודה, טכניקה למוטציה (שינוי) של החלבון לפטין בהנדסה גנטית.
כמו-כן, המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון מחקר אגרונומי בצרפת ומאוניברסיטת פריס 6.
מאחר ולפטין מעורב בתפקודים אחדים של התא, לפיתוח של מוטנט (שעבר מוטציה גנטית) הלפטין חשיבות רבה לא רק בהבנה טובה יותר של פעולת לפטין בבעלי חיים, אלא גם בבלימת השפעות לא רצויות של חלבון זה בבני אדם, כמו התרבות מהירה של תאים סרטניים, או בפיקוח על תופעות פתולוגיות שלפטין שותף לגרימתן.
המדענים פיתחו מודל המראה את מיקומן של חומצות אמינו בלפטין האחראיות להפעלת קולטני לפטין בתאים חיים. באמצעות החלפת חומצות האמינו באחרות, הצליחו ליצור מוטנט של לפטין היכול להתקשר לקולטני התא אך אין באפשרותו להפעילם. מוטנט זה פועל כ"מתנגד" ומתחרה עם הלפטין הנורמלי על 'תשומת הלב' של קולטני התא אליהם נמשכים שני הלפטינים. התוצאה היא מצב "תיקו" שבו מנוטרל הלפטין הנורמלי.
עד-כה הצליחו החוקרים ליצור מוטנטים של לפטין של בני אדם, כבשים, חולדות ועכברים. חברת 'פרוטאין לבורטוריס רחובות (פי-אל-אר)' קיבלה אישור לייצר ולשווק מוטנטים של לפטין.
ההשערה בדבר יכולתם של מוטנטים של לפטין לסייע בפעילות אנטי-סרטנית תיבדק במחקר המשך יחד עם פרופ' נירה בן-יונתן מאוניברסיטת סינסינטי בארה"ב ועוזרת המחקר של פרופ' גרטלר תלמידת המוסמך גילה בן-אברהם.
פרופ' גרטלר הציג באחרונה את מחקרו בסימפוזיון של האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה וכן בכינוס בין-לאומי לביוטכנולוגיה שקיים כתב העת נייצ'ר בפברואר במיאמי, ארה"ב.
