ביקורת חריפה של משפטנים על החלטת השופטת אילה פרוקצ'יה (ג', 15.3.05) להשאיר מפגינים מגוש קטיף שחסמו ציר לפני למעלה מחודש ימים במעצר בית ומעצר ישוב בתנאים מגבילים ביותר, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.
המדובר בארוע שהתרחש ביום 11.2.05 בצומת גוש קטיף וכתב האישום מייחס למפגינים כי התקהלו ביחד עם עוד כ-30 אחרים "בצומת הגוש" על ציר טנצ'ר, המחבר בין החלק הדרומי לחלק הצפוני של רצועת עזה, ציר אשר משמש לתנועת רכב של פלשתינים בתוך הרצועה ובסמוך לחאן-יונס. מטרת ההתקהלות היתה לחסום את הציר לתנועת רכבים פלשתינים. בשלב מסויים הודיע מפקד המשטרה במקום כי ההתקהלות היא בלתי חוקית וביקש מהמפגינים להתפזר אך הללו לא נענו לדרישה לעזוב את המקום והתפתח עימו שבסיומו נעצרו חלק מהמפגינים ובהמשך אף הוגש נגדם כתב אישום.
בפסק דינה כתבה השופטת פרוקצ'יה בין היתר כי "קיים סיכון בהסתברות גבוהה כי מאורעות נוספים העשויים להתרחש במסגרת מהלכים מדיניים שונים, עלולים להצית את תגובותיהם הרעיוניות של העוררים, באופן העלול להניעם להשתתף בפעולות מחאה אלימות, העלולות לצאת מגדר שליטה".
עוד נכתב בפסק הדין כי "על מערכת אכיפת החוק להתגונן כראוי כנגד תופעה מסוכנת זו ולנקוט באמצעי מנע מתאימים כדי למנוע אותה. חופש ההפגנה שיסודו בחופש הביטוי אכן מקודש בשיטה המשפטית שלנו אולם זאת, כל עוד הוא נעשה בגדרי החוק. חופש הביטוי וחופש ההפגנה אינם ערכים מוחלטים הדוחקים הצידה ערכים אחרים ובתוכם שמירה על החוק וקבלת מרות אנשי החוק", כתבה השופטת פרוקצי'ה.
בעקבות פסק הדין שאשרר כאמור החלטה קודמת של ערכאה נמוכה הביעו משפטנים פליאה וביקורת חריפה ביותר על החלטתה של השופטת פרוקצ'יה להשאיר במעצר בית ומעצר ישוב את המפגינים.
עו"ד יצחק בם העוקב אחר הנושא מקרוב, תקף בחריפות את ההחלטה ואמר ל-Nfc בתגובה כי בית המשפט עשה במקרה זה שימוש מובהק בכלי המעצר, לצורכי הרתעה של מתנגדים פוליטיים.
"רק עבירות אלימות חמורות (ולא משיכה בשיפולי בגדיהם של שוטרים) מקימות חזקת מסוכנות. מהפגנה והתנגדות למאסר אי אפשר ללמוד מסוכנות מהסוג בה התנה המחוקק את הגבלת החירות. בחוק המעצרים המחוקק הבטיח לאזרחים כי חירותם לא תוגבל ללא עילה רצינית", ציין עו"ד בם והוסיף כי "לא די במסוכנות סתם כדי לעצור אדם ולא ברור כיצד הפגנה פוליטית, גם כאשר המפגינים מושכים בידיהם ובבגדיהם של שוטרים, מסכנת את הביטחון. כאשר בתי המשפט נוטלים לעצם את החירות לפרש את עילות המעצר ורואים הפגנות פוליטיות מעשה המסכן את בטחון הציבור הם מפירים את ההבטחה שנתן המחוקק".
עו"ד דוד ברהום מהסניגוריה הציבורית אמר אף הוא ל-Nfc כי המדובר בצעד חריף, שפגיעתו איננה מידתית, וכי "בהחלט ניתן היה להסתפק בקביעת ערבות גבוהה, שהייתה משיגה את אותה המטרה של הרתעת העצורים מלחזור על המעשה".
"בתי המשפט חייבים להיזהר באופן שבו הם מתנהגים עם הזכות לחירות של האזרחים שהיא זכות חוקתית מן המעלה הראשונה", אמר עו"ד ברהום ל-Nfc.
(בש"פ 1821/05)