"בכיתה ג' חלה הידרדרות בלימודיי. המורה שלחה אותי ואת הורי לבדיקה אצל נויורולוג והוא החליט שעלי ליטול משך 3 שנים ריטלין. אפילו שלא הייתי היפרקטיבי, אלא רק חלה הידרדרות בלימודיי, הוא אפילו לא טרח לבדוק למה חלה אצלי ירידה בהקשבה בכיתה".
"... כעבור זמן מה התחילו הבעיות, התחילו לי 'תיקים' קשים מאד בעיקר בפנים, דיכאון, בעיות עצבנות והתנהגות, בעיות בבית, בעיות חברתיות ועוד. אף אחד לא היה מודע שמה שאני עובר קשור לריטלין, כך שסבלתי פי כמה. המצב שלי הוגדר ברוב הפעמים כילד שרוצה לריב, ילד לא סימפטי או גיל טיפש עשרה. היום אני יכול להגיד שאת גיל ההתבגרות שלי עברתי כטראומה אחת גדולה".
כך עולה מעדות של בחור בן 26 בוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת, הנפגע מנטילת הסם מסוג ריטלין. לדבריו, בילדותו הוא היה מועמד לכיתת מחוננים, וכעת, אין לו אפילו 12 שנות לימוד. כשנשאל מדוע היוןם הוא לא משלים בגרויות הוא צחק וענה: היום אני בטיפולים, על כדורים.
"גם אישתי שהיא מורה אומרת, 'אין לנו ברירה'" מהדיון בוועדה עולה, כי בשנת 2004 חלה עלייה מהשנה הקודמת בנטילת הכדור על-ידי ילדים בגילאי 5-6. גרוע מזה, התברר מהדיון, כי בתי ספר רבים מתנים את המשך הגעת ילדים בעייתיים לבתי הספר בנטילת ריטלין. לדברי ח"כ חמי דורון משינוי, מעדויות שהגיעו לידו עולה, כי כך נהוג בבית ספר מסויים בראשון לציון, בית ספר 'ברושים' בתל-אביב, בית-ספר 'הלל' ברמת-גן, בית-ספר 'גלבוע' בבית-שאן ועוד.
"ישנם מנהלי בית ספר שלוקחים חופש רפואי ואומרים שילדים לא ימשיכו ללמוד אם לא יקחו כדור ריטלין. בוודאי שזה נוח למורים. הילד נהיה זומבי, הוא שותק, לא מפריע בכיתה והמורה לא מתמודדת", אמר ח"כ דורון ומוסיף, "דבר נוסף, העסק הזה מגלגל 8 מיליון דולר בשנה. זה רווח כלכלי. הבעיה היא, שהמורים לא רוצים להתמודד על ילדים שהם יותר אקטיבים. פעם היינו מופרעים באותה מידה, אבל המורים התמודדו.
"גם אשתי מורה, המשיך דורון, "וגם אשתי אומרת: תשמע, חייבים לעשות את זה בבית הספר. אבל אספר לך סיפור קטן. הייתה ילדה בבית ספר בתל-אביב, שהמנהל דרש מההורים של הילדה הזאת שהיא תקבל את הריטלין. למה? יש לה הפרעות ריכוז והפרעות קשב. אף אחד לא בדק את הילדה, זה בדיוק העניין. מה קורה? מנהל בית הספר, ואני יכול לתת לך רשימה של בתי ספר, שהמנהלים מתנים את המשך הלימודים של הילד בקבלת ריטליןץ זה דבר מאוד חמור. נכון שלמורים מאוד נוח, אני אומר לך את זה כי יש לי ויכוחים גם בבית על זה. אני מודה.", סיכם דורון.
אב לילד שנטל ריטלין אמר בדיון בוועדה: "הבן שלי אובחן כ-ADHD, אבחנה קלת דעת שנמשכה 25 דקות, והוחלט שהוא יגיע לנוירולוג, המורים לחצו ומספר הכדורים עלה. מצבו של הילד הידרדר מאז לקח את הכדור, הוא עקר דלת בבית, הפיל כסאות ושולחנות והפך לאגרסיבי. אני מודה למורים שהשעו את הילד, כי בתקופה הזו לא נתנו לו את הטיפול שהזיק לו. הילד השתמש ארבעה חודשים בכדור, היום הוא לא מקבל ריטלין והוא שמח ויש לו רצון ללמוד. בעצם, הצלנו את הילד".
שלמה שוהם מנציבות הדורות הבאים אמר בדיון: "צריך איזון. הסביבה בדרך כלל דורשת שקט. הורים, מנגד, רוצים שהילדים שלהם ישתלבו בחברה, וזה חלק מבעיית האיבחון. צריך שהיד לא תהיה קלה על ההדק בתוך הממסד הרפואי והחינוכי ולקבוע תנאים כדי לצמצם את השימוש לרעה בסם". כך המליצו רופאים בדיון, כי יש להמליץ על נטילת הסם, רק כאשר ההבחנה היא מדויקת. המצב היום הוא, כי את המרשם הראשון של התרופה צריך לרשום נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ורופאי ילדים עם ניסיון בהתפתחות הילד.
ילדים סוחרים בריטלין הריטלין ניתן לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז - ADHD. מי שנוטל את הריטלין ואינו סובל מבעיות אלו, התרופה לא תגרום להרגעתו, אלא לעודף מרץ ולעיתים לתופעות לוואי כגון, חוסר תיאבון, הפרעות שינה ודיכאון, לעיתים גם קיימת התמכרות.
לוועדה הוגשו נתונים קשים מאוד מהם עולה, כי בשנת 2003 נמכרו 80 אלף ק"ג ריטלין במדינת ישראל, המדובר בכ-8 מיליון כדורים (כ-500 כדורים לשנה למטופל). מסקרים שנעשו עולה, כי 18 אלף מהילדים בגילאי 18-12 דיווחו על שימוש בחומרים כגון ריטלין שלא לצורך רפואי. מתברר, כי קיים מסחר לא חוקי בבתי הספר. נציג משרד הבריאות מסר, כי לא מוכרים לו מקרים של התמכרות לריטלין, או על שימוש ללא מרשם בתרופה, "אך ייתכן והוא קיים בין בני הנוער", לדבריו.
לרשות הלאומית למלחמה בסמים ידוע מסיפורים שהגיעו מהשטח, על תופעה של מכירת תרופות ריטלין על-ידי תלמידי בתי ספר שסובלים מתסמונת ADHD ומטופלים בריטלין לאנשים אחרים אשר סוחרים בסם כחומר ממריץ. בסקר הארצי האחרון שנערך ברשות (2001) עולה, כי כ-3% מהילדים בגילאי 12-18 דיווחו על שימוש (פעם אחת או יותר) בתרופות ממריצות שלא לצורך רפואי. כך גם 0.5% מהמבוגרים בגילאי 18-40.
הריטלין בולם גדילה של המוח ויכול לגרום למוות ד"ר מיכאל קרונגאוז העוסק בהוראת ילדים מסר בדיון, כי הריטלין יכול לגרום גם למוות ודום לב. לדבריו לכ-20-30 אחוז מהילדים הנוטלים ריטלין יש תופעות לוואי כבלבול, תזזיתיות, חוסר שינה, בעיות בלב ועוד. "הריטלין שייך לגזרה קרובה של הקוראין והשפעתו כשל סם", אמר. במהלך הדיון התעורר ויכוח סוער בין מתנגדי הריטליו לתומכיו, כאשר זעם ד"ר קרונאוז כשאמר, "כל הרופאים מסתירים מההורים ולא מספרים שהריטלין בולם גדילה, ולא רק גדילה פיזית, אלא גדילה של המוח".
ד"ר אסתר גלילי התפרצה לדבריו ואמרה, "אם מאבחן ספציפי התרשל, שיעמוד לדין. אין תרופה שאין לה תופעות לוואי. יש גם ילדים שמתאשפזים מאקמול". יו"ר הוועדה, ח"כ יחיאל חזן העיר לה, "את אפילו לא מוכנה להקשיב לבעייתיות". בכעס רב השיבה לו ד"ר גלילי ואמרה, "למה, אתם חושבים שלרופאים לא אכפת? שאנו לא מדברים מדם ליבנו? אנחנו לא קופצים ומציעים לכל ילד ריטלין, יש פה השמצה. אתם, הוועדה, באתם עם אג'נדה ברורה".
בהמשך הוסיפה שוש נבון, מעמותת מגן לזכויות הילד והעוסקת ברפלקסולוגיה כי ניתן לפתור בעיות קשב של ילדים בדרכים אחרות, אך הריטלין נוח לרופאים. "ילד שהיתה לו הפרעת קשב קטנה לא צריך לקבל בומבה של ריטלין, אפשר לטפל זאת גם בדרכים אחרות, שיטות טיפול ידניות כמו רפלקסולוגיה ותרופות טבע כמו הפסיפלורה, לזה אין תופעות לוואי. הרופאים נותנים ריטלין כדי לקבל אתנן. תגידי לי", פנתה נבון לד"ר גלילי, "יש לך ילדים?. היית נותנת להם ריטלין?".
יו"ר הוועדה, ח"כ יחיאל חזן סיכם את הדיון כאשר הודיע כע בכוונתו לפנות לשר הבריאות בדרישה לערוך בחינה מחודשת של השימוש בריטלין כתרופה לילדים ובני נוער, עקב העדויות הקשות וישקול לפעול בדרכים אחרות כמו בהגשת הצעת חוק בנידון. לדבריו, "ישנה פה תופעה חמורה כאשר הפסיכיאטרים רוצים להגן על עצמם, אבל מדובר בדיני נפשות. ילדים מקבלים ריטלין שהשפעתו קשה לעיתים. אין דבר כזה סם קל. ההשפעות של הריטלין הן מסממות ויש לבחון את השימוש בו".
