40% מהנשים שהיו בהליכי גירושין היו נתונות במצב של סרבנות גט, 16% מתוכן היו נתונות במצב של סחיטה ו-7% לא התגרשו בגלל סירוב הבעל. כך עולה מסקר שנערך על-ידי מכון גיאוגרטוגרפיה בקרב כ-1,000 נשים יהודיות בנות 25 ומעלה, לרגל יום העגונה הבינלאומי, אשר צוין בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.
עוד מלמד הסקר כי, 36% מהנשים בסקר מכירות נשים שחוות הליך גירושין שבו בן זוגן הציב תנאים החורגים מהחוק כדי לתת את הגט. מחישוב סטטיסטי על בסיס הנתונים עולה, כי קרוב ל-100,000 נשים היו נתונות במצב של סרבנות גט.
אל מול ממצאי הסקר הציג היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים נתונים אחרים לגמרי. "איפה הן המאה אלף הללו"? שאל עו"ד שמעון יעקבי בדיון הוועדה. בישראל, דיווח יעקבי, יש כ-9,500 מקרי גירושין מידי שנה.
96% מתביעות הגירושין מסתיימות תוך 300 יום והסכמי הגירושין עצמם תוך 30 יום. 4% הנותרים מורכבים באופן כמעט שווה מגברים ומנשים. במצטבר רשומים בבתי הדין הרבניים 963 תיקי גירושין שאינם מסתיימים ומרביתם הם דווקא גברים. "לגברים קשה יותר להתגרש", אמר יעקבי ועורר את צחוקן של היושבות בדיון.
ד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הסבירה כי על-פי תפישתם, כל אישה שנתקלת בסירוב מתמשך מצד בן זוגה לגט, או בניסיון לסחוט ממנה ויתורים בנוגע להחזקת ילדים, מזונות או חלוקת רכוש היא מסורבת גט.
לדבריה, "נתוני בתי הדין הרבניים אינם משקפים את המציאות האמיתית בנוגע למסורבות גט. מדובר בנשים שלא נמצאות בשום סטטיסטיקה אבל מבחינת מצבן האישי הן מסורבות גט".
"הסחיטות יכולות להיות גם כסף שבן הזוג מבקש עבור הגט, או ויתור על הילדים. רק לעיתים רחוקות מצדיק בית הדין הרבני תביעת אישה לגירושין, כמו במקרים בהם האישה חווה אלימות או בגידה מצד בן זוגה. במקרים אלו האישה תוכר כמסורבת גט אם תיווצר בעייתיות. אולם אישה שהחליטה משיקולים אחרים שאינה רוצה עוד במוסד נישואיה - אין שום סיבה לתת לה גט, לפי הרבנות".
ד"ר הלפרין-קדמי סוברת, כי חייב להיות פתרון לבעיה הקשה של מסורבות הגט באמצעות הנהגת נישואים אזרחיים, יחד עם יישום פתרונות הלכתיים קיימים, "רק כך יוסרו שני מוקדי השליטה על מערכת הנישואין והגירושין בישראל - ההלכה היהודית והבעל".