יצחק פרנקנטל, שבנו, אריק, נרצח לפני עשר שנים בידי מחבל פלשתיני, אמר (ב', 28.3.05) במהלך
ועידת שלום הנערכת כעת בקואלה-לומפור שבמלזיה, כי "מרבית היהודים אינם יודעים שכיבוש השטח הפלשתיני מהווה סוג של טרור. איבדתי את בני לטרור הזה, כשפלשתינים שנדחפו בידי ממשלת ישראל רצחו אותו".
"מרבית הפלשתינים נחמדים, אנשים פשוטים כמוני וכמוך, אולם ישנו אחוז אחד של פושעים", אמר פרנקנטל. "עשיתי את הדרך מבית המלון לאולם הכנסים ב-25 דקות. פלשתיני עובר מרחק דומה ב-8 שעות. חייבות להיות 2 מדינות נפרדות, ישראל ופלשתין, אולם ללא גבולות, כדי שאנשים משני הצדדים יוכלו לנוע בחופשיות".
פרנקטל הגיע יחד עם ארבעה ישראלים נוספים לועידה: אדם קלר וביאטה זילברשמידט מארגון גוש שלום; עדי דגן מקואליצית הנשים למען השלום; גרשון בסקין מאיפכרי (המרכז הישראלי-פלשתיני למחקר).
עדי דגן אמרה ביומה הראשון של הועידה (ב'): "מרבית הישראלים הינם בורים ואינם מודעים למתרחש בשטחים הכבושים. הישראלים חושבים שהם יודעים הכל, שהממשלה מגינה עליהם מהפלשתינים. זה עצוב, מפני שבמרחק 15 דקות מתל-אביב הם יכולים לראות הכל בעיניהם".
זאת אחת הפעמים הראשונות בה התירה מלזיה כניסה של ישראלים לתחומה. צעד זה גרר ביקורת חריפה של מפלגות האופוזיציה האיסלמיות. כמה מנציגיה פרשו במחאה מדיוני הועידה.
שר החוץ המלזי, סייד חאמיד אלבר, הסביר (ב') כי "הזמנת הישראלים אינה מהווה ריכוך בעמדה המלזית כלפי ישראל. אנו חשים שעלינו להקשיב לדיעותיהם של ישראלים המחזיקים בהשקפות דומות לשלנו", אמר השר. "על המלזים ללמוד על ההבדלים שבין ממשלת ישראל לאזרח הישראלי הבודד".
שר החוץ המלזי וראש הממשלה, עבדאללה אחמד בדאווי, קראו (ב') בנאומיהם בכנס הפתיחה של הועידה, להגביר את הלחץ על ישראל באמצעות פעולה של ארגונים לא-ממשלתיים. לדבריהם, ארגונים בינ"ל דומים הוכיחו בעבר את כוחם בהפעלת לחץ על ממשלותיהם שהביא להפלת משטר האפרטהייד, חתימת חוזה קיוטו (העוסק באיכות הסביבה, ע.כ), וכן בהתנגדות למלחמה בעירק.
הממונה על המו"מ ברשות הפלשתינית, סאיב עריקאת, אמור היה להשתתף בועידה אך ביטל את השתתפותו "מסיבות משפחתיות". בנאום כתוב שחולק למשתתפי הועידה קרא עריקאת לחידוש מיידי של המו"מ בין ישראל לפלשתינים, הזהיר מפני צעדים ישראלים חד-צדדיים שעלולים להביא "לקיצוניות". והבטיח שהרשות הפלשתינית תעשה כל שביכולתה כדי לעצור את "ההתקפות נגד ישראל".
