סערת הבג"צ: בהרכב מורחב של 11 שופטים קיבל בג"צ היום (ה', 31.4.04) את העתירות בנושא הגיור הרפורמי והקונסרטיבי בסוגייה המכונה סוגיית "גיור הקפיצה" - מצב בו ישנם גיורים רפורמים וקונסרבטיבים שהלימודים לקראתם החלו בארץ במסגרת הזרם הרפורמי אך הגיור עצמו הסתיים בחו"ל לאחר שהללו עברו להתגורר בקהילה יהודית מוכרת אך לא התערו שם זמן מספיק.
בג"צ קבע בפסק דין מעורר מחלוקת כי גיורים אלה מוכרים כגיורי חו"ל לכל דבר. הנפקות מקביעה זו היא שהמתגיירים הללו מוכרים גם לצרכי חוק השבות על כל המשתמע מכך לרבות קבלת אזרחות, סל קליטה וכדומה.
ההחלטה התקדימית התקבלה ברוב של 7 שופטים תומכים (ברק, חשין, מצא, ריבלין, בייניש, חיות ונאור) מול ארבעה מתנגדים (פרוקצ'יה, גרוניס, טירקל ולוי). יצויין כי בית המשפט נמנע במפורש מלעסוק בסוגייה המהותית של גיור רפורמי וקונסרטיבי בישראל, אולם גם כך המדובר באחת הסוגיות הנפיצות ביותר בעם היהודי בארץ ומחוצה לה.
יו"ר ש"ס, ח"כ אלי ישי, כבר
גינה בחריפות את ההחלטה ואמר בראיון ברדיו בעקבות מתן פסק דין, כי "המדובר באחד הבקרים הקשים ביותר בתולדות העם היהודי" שעלולה להביא להרס וחורבן הזהות היהודית והעם היהודי. גם הרב הראשי לישראל יונה מצגר הביע תמיהה על החלטת בג"צ והסביר כי לא ייתכן שאדם בקפיצה יהפוך להיות יהודי כפי שמי שמעוניין להיות רופא אינו יכול ברגע אחד להפוך לרופא.
בין היתר קבע הנשיא ברק בפסק דינו כי בניגוד לעמדת המדינה הוא גורס כי אין כאן הליך גיור שהתחיל בארץ ונסתיים בחו"ל אלא מבחינתו כל ההליך התחיל והסתיים בחו"ל ולפיכך יש להכיר בו. בכך קבע למעשה ברק כי כל ההליך המקדים בגיור של לימודים וכיוצא באלה שהתנהל בארץ איננו דה-פקטו חלק מהגיור אלא רק סוג של תוספת.
ברק המליץ להגדיל את הפיקוח הציבורי על דרכי יישום חוק השבות וקבע כי הממשלה לבדה איננה מוסמכת לקבוע כי רק גיור שנעשה על ידי ועדת נאמן מתאים לחוק השבות, אלא קביעה שכזו צריכה להיקבע על-ידי ועדה מיוחדת של הכנסת.
עם זאת סייג ברק את דבריו וקבע כי: "לאור אופיו וחשיבותו של הגיור יש להבטיח כי הוא נערך באופן המקובל בקהילה יהודית מוכרת ועל פי אמות המידה הנוהגות בקהילה לגבי מי שמבקש להסתפח לאותה קהילה, זאת כדי למנוע ניצול לרעה של הזכות לעלות לישראל". עמדת שופטי המיעוט הייתה כי למרות דבריו אלו של ברק הפיקוח המדינתי ההדוק על הליך הגיור הינו הכרח ומתחייב ולפיכך אין להכיר בגיורי הקפיצה שכן ההכרה בהם מרוקנת מתוכן את "מבחן ההסתפחות לקהילה המגיירת". עמדתם כאמור לא נתקבלה. יחד עם זאת יצויין כי באת כוח המדינה ציינה לאחר מתן פסק הדין כי גם עמדת ברק באשר להלכה העקרונית שקבע ברק בעניין גיורי הקפיצה לא נתקבלה על-ידי מרבית השופטים ולכך חשיבות רבה לעתיד.
בג"צ נדרש לנושא בעקבות שתי עתירות שהוגשו בשם 17 שוהים זמניים בישראל, אשר החלו לימודים לקראת גיור בישראל, 'קפצו' לחו"ל שם סיימו את התהליך, וכעת מבקשים הכרה כיהודים מכוח חוק השבות. בקשותיהם נדחו עד כה.
החוק בישראל אינו מכיר בגיור כזה, הזכה לשם 'גיור קפיצה', למרות שהמחוקק מכיר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי הנעשה בחו"ל בקהילות יהודיות מוכרות. היום צפוי להכריע, על מה נחשב כ'גיור חו"ל', 'גיור בארץ' ו'גיור קפיצה' ואם יוכרו על-פי חוק השבות או לא.
הדיון הארוך בבג"צ בנושא זה התנהל למעלה משש שנים, ועד כה דחה בג"צ את ההכרעה בנושא מספר פעמים בניסיון להשאיר את ההכרעה בנושא למערכת הפוליטית. יחד עם זאת קבע בג"צ, כי חוק השבות מכיר גם במי ששהה בישראל והחליט להתגייר, ולא רק על מי שכבר הגיע לאחר הליך גיור לארץ. כמו כן הורה בג"צ למדינה לגבש את עמדתה בנושא זה.
עמדת המדינה הייתה שיש להבדיל בין גיור שנעשה בחו"ל לבין גיור שנעשה בארץ. גיור שנעשה בחו"ל, יוכר על-פי חוק השבות, רק אם המתגייר יראה כוונה אמיתית להצטרף לעם היהודי.
מטרת המדינה בעמדה זו הייתה שלא ינצלו את חוק השבות עובדים זרים המחפשים דרכים חוקיות להישאר בארץ. כעת לא מן הנמנע שהחלטת בג"צ תפרוץ את הסכר בנושא - ימים יגידו. דבר אחד כבר בטוח, פסק בדין מצטרף לשורה ארוכה של החלטות שנויות במחלוקת של שופטי בג"צ ובוודאי יעורר סערה רבתי בימים שיבואו.
ארגון רבני צהר מבקר את החלטת בג"צ על גיורי קפיצה. לדברי הארגון, "ביה"מ העמיד מכשלה לציבור הישראלי בכך שיצר אשליה שגיור רפורמי הופך גיור כשר. אך למעשה יש לפסיקתו משמעות רק מבחינה כספית וההשלכה על רקמת החברה חמורה: הרבנות לא תכיר בהם, הם לא ירצו להתגייר וכך יעמיק הקיטוב כי בעתיד לא יוכלו להתחתן עם יהודים".
הם המשיכו ואמרו, כי לעצם העניין: ביה"מ לקח תפקיד לא לו בהתערבו בשאלות שעניינן אמונה. ברמה הערכית תורם ביה"מ במודע או שלא, לתהליך ניכור הולך וגובר בים המדינה ובין יהודיה. הם מציינים, כי בית המשפט בהכרתו בגיורים פיקטיביים אולי יהפוך את ישראל למדינה רב תרבותית אבל לא יהודית ובכך יגביר את הקיטוב.
