במערכת הפוליטית רואים (יום ה', 31.3.05) את החלטת הבג"צ המתירה
"גיורי קפיצה" רפורמים, כהתערבות עם החלטות הרשות המחוקקת בנושאי דת ומדינה וקוראים לחוקק חוק עוקף בג"צ.
תגובות מעודדות יותר נשמעו מהפלג בשמאל שבמפה הפוליטית, אלו מברכים על החלטת בג"צ להכיר בגיורים רפורמים, טוענים שמדובר בפלורליזם דתי ומקווים שמדובר ב"יריית פתיחה".
הרבנים: זוהי גניבת דעת הרב הראשי שלמה משה עמר והרבנים הראשיים לשעבר עובדיה יוסף, הרב אליהו, אברהם שפירא ובקשי דורון תוקפים את ההחלטה. הרבנים אומרים כי זו גניבת דעת ומדגישים כי יש דרך אחת להפוך מי שאינו יהודי ליהודי - על-פי שולחן ערוך אצל דיינים כשרים. "כל העובר גיור אחר, הוא עדיין גוי לכל דבר ועניין".
גם רבני
ארגון צהר, תקפו את ההחלטה. לדברי הארגון, בית המשפט העמיד מכשלה לציבור הישראלי בכך שיצר אשליה שגיור רפורמי הופך גיור כשר, אך למעשה יש לפסיקתו משמעות רק מבחינה כספית וההשלכה על רקמת החברה חמורה.
יו"ר תנועת ש"ס, ח"כ אלי ישי תקף בחריפות את החלטת בג"צ להכיר בגיורים אלה ואמר: "ההחלטה היא חגורת נפץ שיצרה פיגוע זהות כנגד העם היהודי ופותחת פתח לסכנות נוספות. לא נותר לבית המשפט אלא להתיר גיורים ב-SMS. ההחלטה מנתקת את הקשר לאבות האומה ומנסה ליצור עם ישראל שאינו יהודי".
יו"ר סיעת המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב קורא להקים בית משפט לחוקה שישקף באופן מאוזן את מגוון הדעות, או להוציא את סוגיות הדת והמדינה מביקורת שיפוטית של הבג"צ.
לדבריו, "פסיקת הבג"צ בעניין זה, היא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של פסקי בג"צ ידועים מראש הקוראים תיגר על הדת היהודית הפוסקים בעקביות לטשטוש זהותה היהודית של מדינת ישראל. שופטי בג"צ שמו עצמם להיות רבנים פוסקי הלכות דתיות והוכיחו שוב כי אין לתת בבג"צ אמון בשאלות של אמונה והשקפה".
ח"כ מאיר פרוש מאגודת ישראל כבר מתכוון להציע חוק עוקף בג"צ. לדבריו, "שוב ישנה התערבות גסה של הבג"צ בנושאים הילכתיים. מוטב שהשופטים ימנעו מלחזור על טעויות שעשו בעבר שגרמו לפילוג בעם".
ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי מסביר את הבעייתיות שבהחלטת בג"צ. לגישתו, השופטים אינם מבינים בענייני דת והלכה, ולכן הם מנועים מלפסוק בנושאים אלה: "בית המשפט העליון פגע היום בלגיטימציה שלו לעסוק בענייני דת ומדינה. שופטי בג"צ הוכיחו היום שהם אינם מבינים דבר בדת היהודית והרשו לעצמם להכשיר כתות משונות שרק הדימיון קיים ביניהם לדת ישראל. הפתח שנפתח היום, מסוכן ויביא לטשטוש בזהות היהודית במדינה".
חברו לסיעה, ח"כ פרופ' אריה אלדד אמר, "החלטת הבג"צ היא עוד צעד בדרך לפילוג העם בישראל. לא רק בהיבט הפוליטי והמדיני שלו, אלא עוד צעד שדוחק את היהדות לפינה שהיא מרגישה שאין לה חלק ונחלה בישראל".
ח"כ גילה פינקלשטיין מהמפד"ל אומרת, "שופטי בג"צ עושים כל שביכולתם להתערב בנושאים שההכרעה לגביהם צריכה להתבצע תוך דיון ציבורי ברשות המחוקקת. בכך הם נכנסים לתוך הויכוח הציבורי ופוגעים במעמד השופטים ומערכת המשפט בעיני הציבור".
השמאל: ניצחון לפלורליזם שר הפנים, אופיר פינס-פז, מברך על החלטת בג"צ להכיר בגיורים רפורמים. לדבריו מדובר בפסיקה שעושה צדק ומשרד הפנים יישם אותה ככתבה וכלשונה. כמו-כן הוסיף, כי ינחה את גורמי משרדו לקבוע תקנות שיאפשרו את יישום הפסיקה וימנעו ניצולה לרעה.
לדבריו, "מדינת ישראל אינה צריכה להערים קשיים מיותרים על אלו הרוצים באמת ובתמים להפוך לחלק מהעם היהודי. החלטת בג"צ נותנת מענה לכל אלו שעד עתה נאלצו לעבור מסלול מכשולים מתיש בדרך לכניסתם לחיק היהדות".
את "ניצחון" השמאל על פסיקות רבנים אורתודוכסים והתערבות בית המשפט המקילה מעתה בנושאי גיורים ובכך מרחיבה את חוק השבות, היטיב להסביר ח"כ אילן שלגי משינוי. "לא הרבנים ואפילו לא הממשלה לא יאמרו לנו איך להיות יהודי, איך להתחתן, איך לחיות ואיך להיקבר. אם תעז הממשלה ליזום חקיקה עוקפת בג"צ תהיה זו קבורת החמור של מפלגת העבודה".
חברו לסיעה, ח"כ אילן ליבוביץ', המשיך על דברי קודמו ואמר:"החלטה אמיצה ומבורכת שאולי סוף סוף תעורר את הרבנים האורתודוכסים שחשבו שיש להם מונופול על הדת. יש לקוות כי הפסיקה תפתח פתח להכרה בזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים במדינת ישראל".
יו"ר סיעת יח"ד, ח"כ זהבה גלאון אומרת בתגובה לפסיקת בג"צ, "זהו ניצחון לערך השיוויון והפלורליזם ביחס לגיור ומכה אנושה וניצחת למשרד הפנים שנכנע עד היום לתכתיבי הרבנות והטביע חותם של אפליה וגזענות בחוק השבות".
ח"כ רומן ברונפמן מיח"ד: "בג"צ ניפץ היום לראשונה את המונופול של הרבנות האורתודוכסית בישראל וקבע כי יש יותר מדרך אחת ליהדות. אני מברך על כך, זהו צו השעה בייחוד לאור שינויים דמוגרפים בחברה הישראלית".
סגנית המשנה לראש הממשלה, ח"כ אורית נוקד מברכת על החלטת בג"צ ואומרת, "מדובר בהחלטה היסטורית. אני תקווה כי זו תהא יריית הפתיחה להחלטות נוספות, המביעות כבוד כלפי היהדות על כל גווניה. עם זאת ראוי לזכור כי על בג"צ מוטלת עדיין החובה לפתור נושאים נוספים בנושאי דת ומדינה, דוגמת בעיית הנשים העגונות".
