היסטוריה: הנשיא קצב לחץ את ידם של הנשיא אסד ונשיא אירן אירוע היסטורי 'מזרח תיכוני' התרחש במהלך
הלווית האפיפיור (יום ו', 8.4.05): נשיא המדינה, משה קצב, ניצל את ההזדמנות שבה התקבצו מנהיגי המזרח התיכון בהלוויה, לחץ ידיים, מיוזמתו, ושוחח קצרות עם נשיא סוריה, בשאר אסד. בסיום הטקס ניגש הנשיא הסורי אל קצב ושב ולחץ את ידו. מקורות בסוריה מיהרו להכחיש את הדיווח.
זו פגישתם הראשונה של שני הנשיאים - מישראל ומסוריה.
בנוסף, הנשיא קצב שוחח קצרות בפרסית עם נשיא אירן, מוחמד חתאמי. קצב פתח את השיחה בברכת "סלאם עליכום" והשניים שוחחו על העיר יאזד, מקום הולדתם של שני האישים. כמו כן, שוחח קצב עם מנהיגי מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות. נשיא אלג'יריה, עבד אל-עזיז בוטפליקה, ניגש אל קצב, חיבק אותו ולחץ את ידו והשניים שוחחו מעט.
בסוריה הכחישו בתחילה את דבר "התקרית". תחנות הטלוויזיה המקורבות לסוריה טענו כי לא היתה לחיצת יד. הנשיא קצב, לעומת זאת, מאשר כי היו לחיצות ידיים.
אחרי דיווחים בלתי מדוייקים ופרסומים "חצי" רשמיים, הודיעה סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה לקראת חצות, כי הנשיא בשאר אסד אכן לחץ את ידו של נשיא המדינה, משה קצב, במהלך הלוויה של האפיפיור. עם זאת, ציינה סוכנות הידיעות כי אין לזאת משמעות מדינית, וכי לחיצת היד בין שני האישים נעשתה במסגרת "כללי הטקס" בהלוויה.
קצב הגיע אחר-הצהריים (יום ו') בחזרה לישראל, במטוס מנהלים. הוא נחת בשדה התעופה הצבאי בחצור, ומשם יצא למעונו הפרטי בקריית מלאכי. הנשיא קצב סיפר עם שובו, כי לחיצות יד הינן דבר מקובל כאשר נפגשים ראשי מדינות. לדבריו, אין מדובר ב"שבירת קרח", ואין לכך משמעות מדינית.
בלשכת ראש הממשלה הגיבו בביטול ל"תקרית", עם הנשיא אסד, ובביקורת אישית כלפי הנשיא קצב. נטען, כי הדיבורים הפומביים מצד קצב והצגת אסד כאיש לבבי הלוחץ ידיים, מזיקים למאמץ האמריקני-ישראלי: לבודד את אסד.
