ממשלת טורקיה, המנסה לשפר את תדמיתה הבינ"ל לקראת הדיון בחודש אוקטובר בנושא צירופה לאיחוד האירופי, הודיעה (ד', 13.4.05) כי היא מחדשת את הצעתה לארמניה להקים ועדת חקירה היסטורית, שתקבע אם מעשי הטבח שנערכו בארמנים בימי האימפריה העות'מאנית עונים להגדרה של 'רצח עם'.
בדיון בפרלמנט בנושא זה (ד'), גילה שר החוץ הטורקי, עבדוללה גול, כי ראש הממשלה, רצ'יפ טאיפ ארדואן, כתב לנשיא ארמניה, רוברט קוצ'ריאן, והציע לו לדון עם הממשלה הטורקית בהרכב וועדת החקירה ובדרך שבה תאפשר הוועדה את נרמול קשרי שתי המדינות.
"טורקיה מוכנה להתמודד עם ההיסטוריה שלה. לטורקים אין בעיה עם ההיסטוריה שלהם. לא ניכנע ללחץ", אמר גול, שקרא לקהילה האירופית ללחוץ על ירבאן כדי שתקבל את ההצעה הטורקית.
בעוד פחות משבועיים, ב-24 באפריל, יציינו הארמנים ברחבי העולם 90 שנה ליום שבו נעצרו באיסטנבול כ-200 מנהיגים טורקים. רובם נרצחו ומקצתם הוגלו. יום זה פתח מבצע גירוש המוני של הארמנים למדבר הסורי.
תאריך זה הפך ליום בו מציינים הארמנים את 'השואה', במהלכה, לטענתם, מסוף המאה ה-19 עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת נרצחו 1.8 מיליון מבני עמם. 1.5 מיליון נרצחו בין השנים 1915-1923.
ממשלת ארמניה מארגנת השנה עצרות המוניות ביום הזיכרון ה-90'. בבירה ירבאן מצפים ל-1.5 מיליון בני אדם, מספר בעל משמעות רבה. שר החוץ הארמני דחה את ההצעה הטורקית: "לא נוותר על דרישתנו מטורקיה להכיר ברצח העם שבוצע. היסטוריונים כבר הכריעו בסוגיה ואין טעם לפתוח אותה מחדש".
"נושא רצח העם הארמני יעמוד על סדר יומו של האיחוד האירופי כשיכריע בבקשתה של טורקיה להצטרף אליו", אמר.
כזכור, הפרלמנט האירופי הכיר כבר בשנת 1987 כי בארמנים בוצע רצח עם, אך קבע שלא ניתן להאשים את טורקיה המודרנית בכך, ולכן אנקרה אינה חייבת לפצות את הארמנים.
