עמדת מדינת ישראל בנושא שואת הארמנים היא "צינית". כך טוען ח"כ יוסי שריד (יח"ד), בנאומו (ה', 21.4.05) בטקס בעיר ירבאן, בירת ארמניה.
ביום א' הקרוב (24 באפריל), יציינו הארמנים ברחבי העולם 90 שנה לרצח העם. במהלכו, לטענתם, מסוף המאה ה-19 עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת נרצחו בידי הטורקים 1.8 מיליון מבני עמם. ח"כ שריד הוזמן וישתתף בטקס הזיכרון המרכזי שייערך בבירת ארמניה.
"ישנם יהודים החוששים שרצח העם הארמני יפחית בחשיבותה של השואה היהודית", אמר שריד. "אולם חשוב לזכור שהיהודים לא היו קורבנותיה היחידים של גרמניה, וגרמניה אינה הפושעת היחידה".
שריד סיפר כי כששימש כשר החינוך הורה להכין תוכנית לימודים הכוללת את השואה הארמנית, אולם המשרד פסל את התוכנית מאוחר יותר משום "שלא רצה להכעיס את הטורקים ואמרו שהדבר ימעיט מחשיבותה של השואה היהודית".
"כקורבנות שנאה עלינו להיות רגישים יותר. איננו עייפים עדיין", הבטיח שריד למארחיו. "אנו חזקים מספיק כדי לשכנע בסופו של דבר את ממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני".
בכינוס בעיר ירבאן נאם גם נשיא הקהילה היהודית באוקראינה. הוא קרא לממשלת ישראל ולממשלתו להכיר ברצח העם הארמני. "אני משוכנע כי במידה והעולם היה שם לבו לרצח העם הארמני, הרעב באוקראינה והשואה היהודית, לא היו מתרחשים", אמר.
לפני כשלושה שבועות התייחס ח"כ שריד לנושא, במאמר שפירסם בעיתון הארץ: "בניגוד למדינות רבות אחרות, ישראל לא הכירה עד כה ברצח העם הזה, ובעצם נתנה יד למכחישיו", כתב שריד.
"התגובות הרשמיות שלה נעו במרחב הערפילי, המתעתע, שבין המופרכות לבין השתמטנות, שבין ה'לא ברור בכלל אם היה רצח עם' לבין 'זהו נושא השמור להיסטוריונים בלבד', כהודעתו האווילית והמקוממת של שמעון פרס בשעתו".
"לפני חמש שנים, ביום הזיכרון ה-85, הוזמנתי כשר החינוך לכנסייה הארמנית בירושלים העתיקה. וכך אמרתי אז: 'אני כאן, אתכם, כבן אנוש, כיהודי, כישראלי וכשר החינוך של מדינת ישראל. שנים רבות, רבות מדי, הייתם לבדכם ביום הזיכרון שלכם. אני מודע למשמעות המיוחדת של נוכחותי כאן. היום, בפעם הראשונה, אתם פחות לבד'.
"אנחנו, היהודים, קורבנות ראשיים לשנאה הרצחנית, מחויבים ברגישות כפולה ומכופלת ובהזדהות עם קורבנות אחרים. מי שעומד מנגד, מן הצד, מי שמעלים עין, עושה חשבון, שותק, מסייע תמיד לרוצחים ואף פעם לא לנרצחים. בתוכנית הלימודים החדשה שלנו בהיסטוריה הייתי רוצה לראות פרק מרכזי על רצח עם, ובתוכו התייחסות גלויה לג'נוסייד הארמני. זאת חובתנו לכם - ולעצמנו".
"משרד החוץ הישראלי, ולא רק הוא, מפחד תמיד מהצל של עצמו, וכך הוא מטיל עלינו צל כבד כמשת"פים מובילים ב'שתיקת העולם'. מתמיד האמנתי, שמדיניות מוסרית היא גם המדיניות המשתלמת לאורך זמן, ואילו המדיניות הרקובה, סופה ששכרה יוצא בהפסדה. ואת כל זה אשוב ואגיד בבירת ארמניה, ורק בשמי, כמובן", כתב שריד.
כזכור, לפני שנתיים נבחרה נעמי נלבדיאן, ארמנית ילידת חיפה, כאחת ממדליקות המשואה ביום העצמאות. נלבדיאן נבחרה בשל התמחותה בשיקום נפגעים בבית החולים 'הדסה' הר הצופים, בירושלים.
בעלון שהוציא לקראת הטקס מרכז ההסברה נכתב: "נלבדיאן היא דור שלישי לניצולי השואה הארמנית, שהיתה בשנת 1915". כשפורסם הדבר יומיים לפני הטקס, "יצא מכליו מרוב זעם השגריר הטורקי".
במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ החליטו לגנוז את כל 2000 העלונים הישנים ולהדפיס חדשים בבהילות בהם נכתב: "נלבדיאן היא בת לעם הארמני למוד הסבל".
