ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, פרסם את עצתו החשאית של התובע הכללי בנוגע לחוקיות המלחמה בעירק - זאת ימים ספורים לפני הבחירות.
בלייר קיווה, כי יוכל להתמקד, במסגרת קמפיין הבחירות שלו, בכלכלה, בבריאות ובחינוך, אך המסמך, אשר פורסם בלחץ הפוליטיקאים שמנגד, שם את נושא המלחמה על השולחן ובראש הקמפיין.
"מה שלא אומר, לעולם לא אשכנע אנשים שהתנגדו למלחמה הזאת", אמר בלייר. "אינני יכול להתנצל על החלטתי כי אני עדיין חושב שהעולם הוא מקום טוב יותר כשסדאם חוסיין בכלא, יותר מאשר בשלטון".
המחלוקת סובבת סביב העצה של בלייר מיועצו הבכיר, לורד גולדסמית' ב-7 במרס 2003. המסמך הסודי היה מרכז הספקולציות בחודשים האחרונים ולבסוף דלף לחדשות ערוץ 4 ביום רביעי בלילה.
כדאי לחכות להחלטת האו"ם מדובר בתזכיר, אשר פורסם במלואו היום על-ידי משרדו של בלייר, אשר מאשר דליפות בדוחות בהם הזהיר ולדסמית' כי יהיה זה בטוח יותר לצאת למלחמה לאחר החלטה שנייה של מועצת הביטחון של האו"ם אשר תאשר את הפעולה הצבאית. עוד הזהיר, כי הכוחות הבריטים שלוקחים חלק בקונפליקט עלולים להיות חשופים לתביעות משפטיות.
עשרה ימים לאחר מכן, בהצהרה בכתב לפרלמנט ב-17 במרס, הסתייגויותיו של גולדסמית' נעלמו והוא אמר כי המלחמה יכולה להיות חוקית ללא אישור האו"ם.
יריביו הפוליטיים של בלייר תוהים, האם משרדו של בלייר לחץ על גולדסמית' לשנות את דעתו בימים המתוחים האחרונים לקראת הפלישה לעירק. בלייר אמר, כי העצה של התובע הכללי לקבינט ב-17 במרס היתה "מאד ברורה" כי המלחמה היא חוקית וכי התובע לא שינה את דעתו. את הדברים אמר מנהיג השמרנים, מייקל האוורד במסיבת עיתונאים בלונדון. "זה ברור שהוא כן שינה את דעתו. לכן מה שהציבור כעת צריך לקבל הוא תשובה לכך: מה, או מי, שינו את דעתו של התובע הכללי".
הווארד, אשר מכנה את בלייר "שקרן", אמר כי המסמך הטיל ספק ביושרו של ראש הממשלה. "אם אינך יכול לבטוח במר בלייר על החלטות שלוקחות את המדינה למלחמה, ההחלטה החשובה ביותר שראש ממשלה יכול לעשות, איך אתה יכול לבטוח במר בלייר בכל דבר אחר שוב?" אמר לעיתונאים.
למרות הוויכוח אודות עצת החוקיות, אישר האוורד כי הוא חשב שהיה זה נכון לצאת למלחמה בעירק, מאחר וסדאם חוסיין הפר את החלטות האו"ם.
בלייר סירב זה זמן רב לפרסם את המזכר, הסודי לדבריו.
הסקרים מראים כי הלייבור עדיין מובילה. סקר שבוצע לע-ידי ICM עבור המהדורה של הגרדיאן הבריטי מצביע על תמיכה של 40% בלייבור, 33% לשמרנים ו-20% לליברל-דמוקרטים.