רופאים האמינו עד כה כי נדרשות שנים רבות להתפתחות סרטן העור הקטלני עד שהמלנומה החלה להופיע בקרב בני נוער וילדים, גם הצעירים מבינהם.
קורי הלפין, מהאנובר פארק שליד שיקגו היה אחד מהם. בגיל 10, הוא הבחין בבליטה שחורה בחלקה העליון של זרועו, ומאחר והיה אותה עת במחנה צופים חשב כי יתכן וזו קרצייה. "דחפתי את זה אבל זה לא זז, אך זה התחיל לדמם", נזכר קורי.
רק חודשים לאחר מכן, באביב 2002, בעת ביקור אצל רופא הילדים, שאל קורי בדרך אגב את אביו אם עליו להזכיר את השומה המוזרה. השאלה הובילה להפנייה למומחה ולתוצאות מדאיגות של הבדיקה שהפתיעו אפילו את הרופאים.
מלנומה עד לאחרונה לא היתה מחלה המאובחנת בקרב ילדים, וכאשר אובחנה אצל קורי המשפחה לא היתה מוכנה לכך. "בעלי ואני פחדנו עד מוות, וכך גם קורי", מספרת אימו, מרג' הלפין.
מלנומה של ילדים עדיין אינה שכיחה בקרב ילדים, והיא משפיעה על 7 ילדים מתוך מיליון, כך על-פי סטטיסטיקות מהאגודה האמריקנית למלחמה בסרטן. אך מספרים אלו עלו מ-3 למיליון בשנת 1982.
ד"ר צ'ארלס בלץ' מהאיגוד האמריקני לאונקולוגיה רפואית, המתמחה במלנומה מזה 30 שנה, פגש במקרה הראשון של ילד שנפגע מהמחלה לפני חמש שנים. מאז, בית החולים ג'ונס הופקינס, בו הוא עובד, טיפל בכ-20 צעירים, הצעיר מבינהם בן 8.
ד"ר אנתוני מנצ'יני, ראש חקר מחלות עור בבית החולים לילדים בשיקגו אבחן את המלנומה אצל קורי הלפין ואמר כי הוא ועמיתיו טיפלו ב-8 מקרים בתשע השנים האחרונות, מספר כמעט כפול מזה שנראה בשני העשורים האחרונים.
מחקרים שנעשו לאחרונה הראו עלייה בשכיחות המחלה באנגליה, שבדיה ואוסטרליה. "קיימת רמה נכונה של דאגה כאן", אמר מנצ'יני. "זה קורה בבירור, זה קטלני וזה הוחמץ".
"ישנם רופאי ילדים שרואים שומות חריגות אצל ילדים ובדרך כלל מתייחסים אליהם כ'שום דבר' בגלל שמלנומה אינה אמורה להופיע בקבוצת גיל זו", אמד בלץ'. "על כולנו להיות מודאגים כי היא עשוייה להופיע ויש צורך לבצע ביופסיה לשומות חשודות או לכאלו שהשתנו אצל ילדים".
לדבריו, הסיבות לעלייה בשכיחות המחלה אינן ברורות. ישנם רופאים המאמינים כי הסיבה היא הדלדלות שכבת האוזון, המגנה על כדור הארץ מחלק מהקרינה האולטרא סגולה המזיקה של השמש. אחרים סוברים כי היא נובעת מחשיפה מוגזמת לשמש או משיזוף מוגזם בשלב מוקדם בילדות, למרות שחלק מהמומחים חשבו עד היום כי נדרש זמן רב יותר מהחשיפה המוגזמת לשמש ועד התפתחות סרטן.
שכיחות המלנומה עלתה בקרב בוגרים יותר מפי שניים ב-30 השנים האחרונות, כך על-פי האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן. ההערכות הן כי השנה כ-60,000 בוגרים אמריקנים בלבד יאובחנו עם מלנומה וכי 7,000 ימותו ממנה.
מלנומה המתפתחת בתאי עור נקראת מלנוציט - המייצר את הפיגמנט הצובע את פני העור ומגן על השכבה התחתונה מהנזק של קרני השמש. היא הרבה יותר פולשנית ומתפשטת בדרך כלל לחלקים אחרים של הגוף, יותר מאשר סוגי סרטן עור אחרים.
מחקר שנעשה על-ידי רופאים איטלקיים ופורסם במהדורת חודש מרס של "רפואת ילדים" גילה, כי פגיעה של מלנומה אצל ילדים נראת לעיתים שונה מאשר אצל מבוגרים ועשוייה להשאר לא מאובחנת. אצל מבוגרים, מלנומה נראית לעיתים קרובות כשומה בצבע חום כהה או שחור, או ככזו עם גבולות לא ברורים. אך אצל מחצית מהילדים במחקרים באיטליה היו שומות פחות כהות ולרובן היו גבולות ברורים.
שלא כמו אצל המבוגרים רוב הילדים החולים במלנומה אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, וחסרים אף את גורמי הסיכון האחרים כולל שומות הקיימות מרגע לידתם.
לקורי, בעל הפנים המנומשים, לא היו קרובי משפחה שחלו במלנומה או בסוגי סרטן אחרים, אך הוא היה בעל גורמי סיכון אחרים כמו עור בהיר, שיער אדום ועיניים ירוקות.
מנצ'יני, רופא הילדים שלו, אמר כי הסימנים הידועים של מלנומה - אסימטרייה, גבולות לא סדירים, שומה צבעונית חומה או שחורה, וקוטר העולה על קוטרו של מחק בעפרון, מופיעים לעיתים אצל ילדים, אך שומה אצל ילד עשוייה להיות גם קטנה יותר וורדרדה. הוא ממליץ על שיטת הגילוי של "הברווזון המכוער" והיא לשים לב לשומה שנראית שונה לגמרי מהשומות האחרות של הילד.
במקרה של קורי, השומה היתה קטנה אך כהה יותר מאשר שאר הנמשים והיא דיממה, מה שהיווה תמרור אזהרה נוסף. שלוש שנים מאז הניתוח שעבר, קורי נקי מסרטן. הוא עדיין עובר בדיקות בכל כמה חודשים אך הרופאים אומרים כי סיכוייו לשרוד לטווח הארוך מצויינים.