השופטת ורדה אלשייך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב אישרה בשבוע שעבר (25.4.05) בקשה מאת המפרק של הבנק למסחר, לאשר את העסקת משרד וקסלר ברגמן ושות' בהליכים מסועפים של הגשת תביעות כנגד גורמים הנחשדים ככאלו שתרמו לקריסתו של הבנק למסחר.
לפי העסקה שאושרה, יהיה שכר טרחתו של המשרד 15% מסך התקבולים
שיתקבלו בקופה עקב התביעות, ולא יפחת בשום מקרה מ-500,000 דולר.
בית המשפט ציין, כי התלבט לא מעט טרם החלטתו לאשר בקשה זו, מאחר ושכר הטרחה המבוקש (כפי שהודתה אף באת-כוחו של הכונס הרשמי) הינו חריג וגבוה ביותר. השופטת הדגישה, כי הדברים אמורים בעיקר ב"ריצפת" שכר הטרחה, המגיעה לסכומים אשר הינם גבוהים באופן חריג, ברם בית המשפט כתב כי מדובר אכן במספר רב של הליכים מסועפים ומורכבים, הדורשים השקעה רבה, וניהולם דרוש לא רק עבור האינטרסים הכלכליים של נושי הבנק, אלא גם ובעיקר למיצוי האינטרס הציבורי.
השופטת אמרה: "אין ספק, כי בתיקי חדלות פרעון אחרים, גדולים וסבוכים כאשר יהיו, אין כל מקום לאישור "ריצפת" שכר-טרחה בסכום גבוה שכזה; אלא, שהשיקול המכריע את הכף בנסיבות המקרה דנן, הינו כי הנושים בדין קדימה עומדים לקבל מניה וביה 100% מחובם, ואילו בנק ישראל, אשר בא בנעליה של 95% לערך מהנשיה הרגילה, תומך בבקשה. בנסיבות אלו, ניתן לומר כי הגורמים אשר עשויים להפגע משכר הטרחה הגבוה נתנו הסכמתם המפורשת, וזאת בניגוד למצב השכיח בתיקי חדלות פרעון אחרים, בהם שיעור שכר-טרחה גבוה עשוי לבוא על חשבון האינטרס של הנושים הרגילים".
מסיבה זו, ובשל האינטרס הציבורי כבד המשקל הכרוך בהגשת התביעות, החליט בית המשפט לאשר את הבקשה. השופטת ציינה, כי "מן הראוי לשוב ולהדגיש, כי החלטתי זו יפה אך ורק לנסיבות המיוחדות נשוא המקרה הנוכחי, ואינה מהווה תקדים או קביעת הלכה כללית כלשהי, אשר תאפשר אישור בקשות דומות בתיקים אחרים".
[פש"ר 1398/02]