בבית-הכנסת בעיר צֶלֶה [CELLE] בגרמניה, הקרובה למחנה ברגן-בלזן בסכסוניה תחתית, נפתחה תערוכת זיכרון בנושא "החיים היהודיים ב-צֶלֶה לאחר 1945", במלאת 60 שנה לשחרור מחנה-הריכוז הסמוך ברגן-בלזן.
הקהילה היהודית בעיר צֶלֶה חוסלה בתקופת השואה. כ-3 שבועות לאחר שחרור מחנה ברגן-בלזן הסמוך, הגיעו לעיר נציגי הוועד היהודי המרכזי מאזור הכיבוש הבריטי בגרמניה, ושניים מהם - האחים רפאל אולבסקי והרב ישראל-משה אולבסקי - עמדו בראש הפעילות לשיקום החיים היהודיים בעיר.
רפאל אולבסקי היה היו"ר הראשון של הקהילה היהודית, והוציא לאור עם שניים מחבריו את המגזין היהודי הראשון בגרמניה שלאחר השואה. אחיו, הרב ישראל-משה אולבסקי, פעל במשך חמש שנים במרץ לשיקום החיים היהודיים הדתיים בצֶלֶה, וזכה עקב כך למוניטין עולמי כ"הרב מ-צֶלֶה". בסיס הפעילות היה בית הכנסת המקומי [העתיק ביותר בצפון גרמניה], שטוהר ושופץ, ובניין בית הספר היהודי הסמוך.
בתקופת פעילות זו הגיע מספר היהודים ב-צֶלֶה לכדי 3,700 איש - המספר הגדול ביותר של יהודים בעיר בכל הזמנים! (כיום חיים בעיר צֶלֶה ובסביבתה כשבעים יהודים).
התערוכה מתקיימת בחדרים סמוכים לבית-הכנסת ומציגה באמצעות מסמכים מקוריים, תעודות, תצלומים נדירים ופריטים מרגשים את השיקום המופלא של הניצולים וחזרתם לחיים יהודיים מלאים. בין הנושאים אותם מציגה התערוכה: שחרור מחנה ברגן-בלזן; יסוד הקהילה היהודית החדשה בעיר צֶלֶה בידי האחים אולבסקי; ההוצאה לאור של המגזין היהודי הראשון בגרמניה לאחר השחרור; שיקום החיים היהודיים הדתיים בעיר צֶלֶה - מסעדות כשרות, שיקום בית הכנסת (העתיק ביותר בצפון-גרמניה), המקווה ובית העלמין; ועוד.
התערוכה שנאצרה בידי סבינה מיינהרט מארכיון העיר צֶלֶה, הסתייעה רבות בפריטים דוקומנטריים רבים שתרמו יוכי ריץ [אולבסקי] ואריה אולבסקי, בתו ובנו של רפאל אולבסקי ז"ל מישראל.
ברגן בלזן המחנה מילא תפקידים מיוחדים ברשת מחנות הריכוז בגרמניה הנאצית. מיקומו בסקסוניה התחתית שבצפון גרמניה, בסמוך לעיר צלה (Celle). באפריל 1943 הוקם המחנה רשמית כמחנה מעצר (Aufenthaltslager) למיועדים לחילופים בגרמנים שבמדינות בעלות-הברית, ששלטונות גרמניה הנאצית היו מעוניינים להחזירם לגרמניה. המחנה היה כפוף למדור D של "המשרד הראשי למשק ולמנהל של האס.אס.
המחנה שוחרר ב-15 באפריל 1945 בידי הצבא הבריטי ובו 60,000 אסירים ששרדו, אך רובם במצב בריאותי קשה מאד. במשך ימי השחרור הראשונים מתו 14,000 בני אדם.
