השרה לענייני נשים באפגניסטן קראה לנשים במדינה להשתתף בבחירות ואמרה כי כעת אפשר, לראשונה, להשפיע על עתידן ולקחת חלק בקביעתו, לאחר שנים של דיכוי על-ידי שלטון הטליבן.
הבחירות צפויות להתקיים בחודש ספטמבר, והן עשויות להיות נקודת מפנה עבור הנשים במדינה, אשר סבלו במשך שנים מעוני, ניצול מיני, נישואים בכפייה, ועוד. השרה לענייני נשים מסעודה ג'לאל אמרה בראיון לסוכנות איי. פי, כי "אני רוצה שהנשים באפגניסטן יקחו חלק פעיל בבחירות, כמצביעות או כמועמדות".
"אני רוצה מאות, גם אלפי נשים שיגיעו עם טפסי מועמדות... ואני רוצה מליונים שיגיעו להירשם כמצביעות", אמרה ג'לאל, לשעבר עובדת האו"ם.
ב-30 באפריל החלה הגשת המועמדויות לבחירות הפרלמנטריות, אשר מתאפשרות בעקבות אימוץ החוקה החדשה בשנה שעברה ואימוץ הדמוקרטיה, בעקבות הפלת משטר הטליבן על-ידי הכוחות האמריקניים ב-2001.
לאחר הדחת השלטון הקומוניסטי ב-1992 על-ידי הטליבן עברו הנשים האפגניות, אשר נחשבו המשוחררות ביותר במדינות האזור, באופן יחסי, אל מאחורי הקלעים. כשהשלט הטליבן על השלטון ב-1996 באופן מלא כפה הגבלות חמורות ביותר על נשים אשר למעשה אפשר לומר כי כלאו אותן בביתן. נאסר עליהן לצאת לעבוד, לצאת ללמוד, להתערות באופן חופשי עם גברים או לחשוף את פניהן. הטליבן אף קרא לתושבים לצבוע את חלונות הקומה הראשונה של הבתים בשחור, כדי שאנשים החומדים להן לא יוכלו לראות את הנעשה בבתים.
למרות נפילת הטליבן, הנשים באפגניסטן לא חזרו במהירות לקחת תפקיד פעיל בחיים הציבוריים. איטיות הרפורמות במדינה, במיוחד במערכת המשפט והמחסור בעורכות דין בבתי דין לענייני משפחה במחוזות רבים מה שלדברי ג'לאל מקשה על השחרור של הנשים גם כן ועל הטיפול בעניינן. "החיים של הנשים באפגניסטן והסטטוס שלהן עדיין החמורים ביותר בעולם", אמרה ג'לאל. "זה בגלל שהמשאבים שלנו מוגבלים. המדינה ענייה. איננו יכולים לעשות דברים רבים שאנחנו רוצים לעשות". לדבריה, נשים צריכות להמשיך לקחת חלק בפרופיל הציבורי ולא להיות מושפעות מתקריות ברוטליות, כשהיא מתייחסת לרציחתם של שלוש נשים אפגניות צעירות אשר נמצאו לאחר שנאנסו, נתלו והושלכו לצד הכביש בצפון קבול ב-1 במאי.
"הנשים האפגניות לא צריכות לאבד את האומץ שלהן", הוסיפה ג'לאל, אשר היתה האישה היחידה שהתמודדה בבחירות לנשיאות באוקטובר שעבר, נגד חמיד קרזאי.
האישה - לפריון ורבייה האישה באפגניסטן, מדינה איסלמית פונטמנטליסטית, נחשבה בעבר ואף היום כנחותה, אפילו תת-אנושית, אשר מתאימה לעבוד במשק הבית בלבד, ומשמשת כמכשיר לפריון ורבייה. משמעות החוקים הנוקשים של משטר הטליבן היתה קשה על רקע המלחמות הנמשכות באזור והמצב הפוליטי והכלכלי במדינה.
מאז נפילת הטליבן, כאמור, אפשר להבחין בשינוי במעמדתן של הנשים באפגניסטן ואף במעמן הפוליטי. החוק ההחדשה מציינת כי "אזרחי אפגניסטן - בין אם נשים או גברים - הם בעלי זכויות וחובות שוות בחוק". נשים יכולות היום לצאת לעבוד, הממשלה אינה כופה את כיסוי הגוף והפנים לחלוטין ונשים אף מונו לעמדות חשובות בממשלה.
למרות השינויים הללו, לא ניתן לומר כי הנשים באפגינטסן משוחררות לחלוטין ובעלות זכויות זהות לאלה המערביות, גם בתוך המשפחה. הדיכוי עדיין קיים בעיקר באזורים כפריים, בהם משפחות רבות עדיין כופות הגבלות רבות על נשותיהן וללא ספק הנשים אינן לוקחות שם חלק פעיל בחיים הציבוריים. הן עדיין נישאות בכפייה ואינן מורשות לקבל חינוך בסיסי ביותר. כמה בתי ספר לבנות נשרפו מהיסוד ואף כמה נערות הורעלו למוות על כי ניסו ללכת לבית הספר וללמוד.
המשפחה של האישה מוציאה אותה להורג בחודש שעבר דווח על אישה אפגנית אשר נסקלה למוות, בעקבות החלטת המנהיגים המקומיים, בצפון-מזרח המדינה. הטענה היתה למעשה, כי האישה נרצחה על-ידי משפחתה. על-פי הדיווח, הוחלט כי יש להוציאה להורג והיא הועברה למשפחתה, אשר היכתה אותה למוות. האשם - ניאוף. האישה, אשר היתה נשואה, נמצאה בביתו של גבר אחר.
בזמן משטר הטליבן, הנשים נסקלו למוות אם הואשמו בקיום יחסים מחוץ לנישואים. הניאוף נשאר לא-חוקי באפגניסטן והוא נחשב חטא שבעבורו גזר דין מוות, על-פי האיסלם, או בהלקאה למוות או בסקילה.
אמנסטי בינ"ל אמרו בחודש שעבר כי מערכת המשפט במדינה אינה נוהגת בנשים בצדק ומפלה את הנשים לרעה, תוך הפרת זכויות אדם יסודיות.