תנועת זכויות האדם ביש"ע פנו (יום א', 22.5.05) לשרת החינוך, לימור לבנת, ולשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, בבקשה כי יאפשרו לעצורי ההינתקות הכלואים בכלא מעשיהו להיבחן בבחינות הבגרות.
בשעות הערב נודע, כי השרים לבנת ועזרא החליטו, כי כל עצור שיסכים להזדהות - יוכל להיבחן בבחינת הבגרות באנגלית שתתקיים מחר.
לדברי אנשי התנועה, עם עשרות העצורים באגף ההינתקות נמנים תלמידי תיכון האמורים בימים הקרובים להיבחן בבחינות הבגרות. "העצורים, הוריהם, ומוריהם הביעו רצונם שינתן להם להבחן בין כותלי הכלא", הם מציינים. לדבריהם, ההורים קיימו בשבוע שעבר שיחה עם מפקד הכלא שציין באוזניהם כי ניתן לאפשר את הדבר והוא ציין, כי מקובל שאסירים פליליים נבחנים בין כותלי הכלא.
אנשי התנועה מציינים, כי מנהלת מחלקת בגרויות במשרד החינוך מסרה כי מבחינת משרד החינוך אין אפשרות לקיים את הבחינה בכלא. הם מציינים, כי הדברים נאמרו לראש הישיבה התיכונית בקריית ארבע, הרב אבינועם הורביץ.
"אם נכונים דבריו של מפקד כלא מעשיהו, שעריכת בחינות בכלא הינה מעשה שבשיגרה, כי אז אין כל הצדקה למנוע זכות זו מתלמידי התיכון העצורים באגף ההינתקות", הם אומרים.
בשבוע שעבר
הציגה שרת החינוך לבנת בפני הממשלה את היערכות המשרד לקראת ההינתקות. היא ציינה, כי המשרד נערך לחודש לימודים נוסף בחודש יולי, זמן חופשת הקיץ של התלמידים. בחודש זה, תתקיים מסגרת בעלת פעילות בלתי פורמאלית, שיארגן מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. בנוסף, יוארך זמן בחינות הבגרות באופן גורף לכל התלמידים הגרים בגוש. אגף הבחינות נערך בימים אלה לקראת יישום הנושא.
יותר מ-25 צעירים מגוש קטיף יובאו ביום ב', שוב לדיון בהארכת מעצרם "גם אנסים ופושעים בסדר גודל בינלאומי משוחררים לאחר יומיים שלושה ממעצר, אלה הם נערים ללא עבר פלילי שמנסים להגן בדרכים לגיטימיות על ביתם, לא ייתכן שהם יעצרו לתקופה בת למעלה משבוע", כך אמרה עו"ד חדוה שפירא.
מחר (ב') יובאו למעלה מ-25 נערים ונערות העצורים זה שבוע לדיון בהארכת מעצרם בבית המשפט לנוער בתל אביב. "תנאי השחרור עליהם התבקשו לחתום הקטינים העצורים אינם עומדים בפרופורציה למעשיהם", כך אמר עו"ד עמיקם הדר פרקליטם של הקטינים שנעצרו בשבוע שעבר לאחר חסימת הכבישים.
הנערים שנותרו במעצר לא היו מוכנים לחתום על תנאי השחרור שנקבעו על-ידי כמה שופטים בשבוע שעבר. טיעוניהם של פרקליטיהם עוה"ד הדר ושפירא המרכזים את הפורום המשפטי להגנת ארץ ישראל, מתרכזים בחוסר הפרופורציה בין המעשים לבין תנאי השחרור ובהתבססות על מקרים דומים בעבר כמו למשל הפגנת עובדי התעשיה האוירית ששוחררו בערבות מיד לאחר מעצרם ללא תנאי שחרור מגבילים.
עוה"ד הוסיפו, כי לא זו בלבד שהנערים מאבדים את ביתם, אלא שעקב מעצרם הם עלולים גם לאבד את עתידם, שכן הם מפסידים את התקופה החשובה ביותר עבורם בבית הספר התיכון – תקופה של בגרויות וימי לימוד יקירים.