"שתיקת המשפטנים בגרמניה סייעה לכוחות הרשע לממש את שאיפותיהם", כך אמר ראש לשכת עורכי הדין בכנס עמותות המשפטנים ישראל-גרמניה וגרמניה-ישראל, בנושא סוגיות במשפט הישראלי והגרמני.
בכנס נשאו דברים גם שרת המשפטים הגרמנית, בריגיטה ציפריס, שרת המשפטים, ציפי ליבני, נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, שופט בית המשפט העליון בדימוס ונשיא העמותות, פרופ' יצחק אנגלרד ונשיא לשכת עורכי הדין של גרמניה, ד"ר ברנהרד דומבק.
ראש הלשכה ציין שלשכת עורכי הדין בישראל רואה את עצמה כשומרת החומות של שלטון החוק וזכויות האדם. הוא סיפר שכאשר נבחרו היידר ומפלגתו למעמד בכיר בפרלמנט האוסטרי, פנה בשם הלשכה ללשכת עוה"ד האוסטרית ושאל מה בכוונתם לעשות במקרה זה שבו תנועה פשיסטית וגזענית תופסת מעמד בכיר באוסטריה.
תגובתה של לשכת עורכי הדין באוסטריה היתה שלשכת עוה"ד היא גוף מקצועי ואינה מתערבת בפוליטיקה. ראש הלשכה השיב שתשובות כאלה הושמעו על-ידי משפטנים גרמניים בשנות ה-30. הוא ציין שבמשך שנים לא קיימו הלשכות קשר עד שהתחלפה ההנהגה בלשכה האוסטרית, ונתכוננו יחסים בינה לבין הלשכה הישראלית.
ראש הלשכה עוד הוסיף, שראוי לזכור שלפני המלחמה בראשית המאה ה-20 היה שגשוג ביחסים שבין יהודים וגרמנים ופריחה של אישים יהודים בתחומים שונים, ביניהם קפקא, צוייג, איינשטיין, פרויד, ויטגטשטיין, מאהלר, שונברג, מנדלסון - שהיה בכוחה להביא את התרבות הגרמנית לשגשוג שמזכיר את הרנסנס. לדבריו, יש לזכור את העבר יום יום, אולם ראוי לחשוב גם על הרנסנס החדש. "היות ואת העתיד מייצרים בני אדם, לנו יש חובה לייצר עתיד שיביא לידי ביטוי את היכולות והערכים הנוכחיים של שני העמים ובענין זה למשפטנים חובה מיוחדת".