שלטונות מצרים מנעו את הגעתו של המחזאי והסיטיריקן המצרי הנודע, עלי סאלם, לישראל, על-מנת לקבל היום (ג', 31.5.05) תואר ד"ר לאות כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון, במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים שלה. מהאוניברסיטה נמסר, כי סאלם הודה להנהלת האוניברסיטה על הכבוד שהעניקה לו והתנצל על כי הוא מנוע מלהגיע לטקס.
בתגובה אמר נשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן: "אני לא מבין את ההתנהגות של מצרים שלא מאפשרת לסופר הידוע עלי סאלם להגיע לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע כדי לקבל את התואר ד"ר לאות כבוד, וזאת לאחר שנעשו כל מאמצים בכל הדרכים כדי לאפשר את הגעתו".
אוניברסיטת בן-גוריון היא מחלוצות המאבק לשלום בין ישראל לשכנותיה ותואר הכבוד לעלי סאלם מבטא משימה זו. פרופ' ברוורמן הדגיש כי האוניברסיטה תמשיך לפעול לקידום השלום בפרויקטים הרבים בהם היא מעורבת.
מאז הסכם השלום עם מצרים, עוסקת האוניברסיטה בטיפוח הקשרים בין שתי המדינות: במאי 1979 ביקר באוניברסיטה נשיא מצרים, אנואר סאדאת, מלווה בנשיא הנוכחי, חוסני מובארק, וקיבל מידי נשיאה דאז, יוסף תקוע את "כוכב השלום", ביחד עם ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. בשנת 1995 העניקה האוניברסיטה תואר ד"ר לשם כבוד לשגריר מצרים בישראל, מוחמד בסיוני.
סאלם היה שחקן וחבר בתיאטרון הבובות הממלכתי של קהיר ונמנה, בראשית דרכו, על דור מחזאים מצרים שצמח לאחר מהפכת 1952 והביא לפריחה של הפעילות התיאטרונית במצרים. המחזאי, יליד 1936, ידוע בכתיבתו הלוחמנית, ובמחזותיו תקף בחריפות תופעות שונות בחברה המצרית.
בין מחזותיו הבולטים: "קומדיית אדיפוס: אתה הוא שהרגת את המפלצת" ומחזהו הקצר "המזנון", העוסק בשאלת חופש הביטוי וביחסים בין המחזאי למשטר. בשנים האחרונות פרסם סאלם שורה של מאמרים בעיתונות המצרית ובעיתוני העולם הערבי לצד הומורסקות וסיפורים סאטיריים קצרים. סיפוריו מקובצים באנתולוגיות וזוכים לפופולריות רבה.
מאז הסכם אוסלו, מטיף עלי סאלם בפומבי לשלום, התפייסות ונורמליזציה ביחסים עם ישראל, בה ביקר כבר כמה פעמים. ביקורו הראשון בארץ תואר בספרו "מסע לישראל", שהפך לרב-מכר במצרים וראה אור גם בעברית ובאנגלית. פעילותו זו חשפה אותו להתקפות חריפות מצד מתנגדי השלום עם ישראל ובעבר נטען שהוא מייצג את עצמו בלבד.
בדברי ההנמקה של האוניברסיטה נאמר כי סאלם יקבל את התואר לאות הערכה עמוקה למחזאי, סופר, סטיריקן ופובליציסט חשוב, שכישרונו ועוז-רוחו הקנו לו מוניטין במצרים וברחבי העולם הדובר ערבית; "לאדם נאור המצטיין ברוח חופשית וחשיבה מקורית, נאמן לדעותיו ונכון להיאבק עליהן; מתוך כבוד ללוחם אמיץ למען זכויות-האדם שלבו נתון לקידומה של החברה המצרית על כל רבדיה;
לאיש ספר היונק ממכמני התרבות המצרית הקדמונית כמו גם מעושר השפה הערבית וממיטב התרבות המערבית, ומשלב את כל אלה בכתיבתו הייחודית הרוויה הומור; ליוצר פורה שספריו זכו לתפוצה רחבה ומחזותיו הוצגו על במות רבות ומרכזיות; לאות הוקרה על פועלו החלוצי, בהתמדה וללא-מורא, למען השלום ויחסי השכנות הטובים בין מצרים לישראל, בשם האמונה באחווה ובשותפות-הגורל של תושבי המזרח התיכון בני כל העמים, הדתות והתרבויות".
