מערכת החינוך חוששת להתמודד עם הנטייה ההומו-לסבית-טרנס ובוחרת להשאיר את בני הנוער, המגלים נטיות מיניות שונות, במצוקה קשה ובסיכון גבוה. כך אמר (יום ג', 31.5.05) יואב ארד, יו"ר חוש"ן, מרכז החינוך של הקהילה הגאה, בדיון משותף של ועדת החינוך והוועדה למעמד האישה בכנסת, שעסק בהתייחסות מערכת החינוך לקהילה ההומו-לסבית-טרנס.
מרכז החינוך חוש"ן, הזוכה לתמיכה ולהכרה רשמית של השירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"י) במשרד החינוך, נאבק בסטריאוטיפים כלפי נטייה מינית וזהות מגדר בלתי נורמטיבית, באמצעות מפגשים אישיים של שניים מבני הקהילה, עם תלמידי השכבות הגבוהות בבית הספר, המשתפים את התלמידים בסיפורם האישי מתקופת ההתלבטות, דרך הדחייה ועד ה"יציאה מהארון". לדברי ארד, חלק מבתי הספר חוששים מלהתמודד עם הבעיה ומעדיפים לטאטאה מתחת לשטיח, לעיתים מחשש מוטעה, שדיבור בנושא עשוי לעודד בני נוער להתנסויות.
"הנושא ההומו-לסבי מעורר במערכת החינוך פחד ויועצות בתי הספר מנסות לעיתים להיפטר ממנו כמו ממטרד", אומר יו"ר חוש"ן, "היועצות סבורות בטעות כי אין להן אינטרס לעסוק בנטייה מינית. השארת הנושא מחוץ למגרש הבית ספרי פוגע ב-10 אחוז מהתלמידים שהם הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים, שגם לרווחתם, שלומם וביטחונם אמורה לדאוג יועצת ביה"ס".
לדבריו, בחירה של בית הספר שלא להתמודד עם הנושא מעבירה לתלמידים מסר שלילי שמדובר בקבוצת שוליים שמצוקותיה אינן ראויות להתייחסות ואולי אפילו מוצדקות. הדבר עלול לגרום לאותם בני נוער נזק בהמשך התפתחותם, ולא אחת לתחושות ורצונות אובדניים. 30 אחוז מניסיונות ההתאבדות של בני נוער הן על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. "נער בגיל הזה, שמגלה לפתע את הנטייה המינית שלו או את הזהות המגדרית השונה שלו, חושב שהוא בודד בעולם וזקוק לאוזן קשבת ולתמיכה. מפגש עם אנשים כמוהו יכול לעזור לו ולהוציאו מתחושת הבדידות והניכור בה הוא נמצא", אמר ארד.
כניסה למערכת החינוך, הוסיף ארד, דורשת עבודת הכנה רבה ולעיתים רק לאחר שיחות מקדימות ומפגשים עם הצוות החינוכי של בית הספר, הם מבינים את חשיבות הנושא ומזמינים אותנו למפגשים עם התלמידים. מחובתם של הגורמים השונים בבתי הספר - מחנכים, יועצים, מורים וההנהלה - לפעול לשבירת קשר השתיקה בנושא, באמצעות למידה ודיון גלוי וענייני, בשיתוף גורמים המתמחים בכך, המאפשרים הזדהות ואמפטיה.
יו"ר חוש"ן ציין עוד, כי שיחה וליבון הנושא תורם לא רק לאותם נערים בעלי נטייה מינית שונה, אלא גם לשאר התלמידים בכיתה. "ממעקב שערכנו אחרי פעילויות שערכנו בבתי ספר עולה כי הנורמות החברתיות שהיו קיימות אצל בני הנוער כלפי חבריהם ההומואים או הלסביות, של גנאי ודחייה, נעלמו, ורבים מבני הנוער בעלי הנטייה המינית השונה חדלו מלהסתתר או להכחיש את נטייתם הטבעית וכבר בגיל זה נמנעים מהדחקה והסתרה ושלמים עם עצמם".
