על רקע משבר הסוס הטרויאני והפגמים המוסריים בהתנהלותן של החברות הגדולות, סבור זלמן שובל, נשיא לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, שדרוש קוד אתי להתנהלות תקינה של החברות בישראל.
לדברי שובל, מנהלים ודירקטורים צריכים לשמש דוגמא בכל הקשור להנחלת סטנדרטים אתיים ומוסריים לחברות בהן הם עובדים ומוסיף: "לא נדרשים חוקי ממשל תאגידי נוספים שיגדירו כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהלנה בהיבטי בקרה ופיקוח ("Best Practice"), אלא אכיפה של חוק החברות הקיים, ולצד זה, בניית קוד אתי שיסדיר את הדילמות האתיות וההתנהגותיות שניצבות בפני מנהלים ודירקטורים של חברות.
אימוץ קוד לעניין הממשל התאגידי הפך סטנדרט במדינות המפותחות כלכלית, ולכן ישנה חשיבות רבה לאימוצו גם בישראל כחלק מתהליך ההרמוניזציה והגלובליזציה של שוקי ההון".
הדברים נאמרו לקראת כנס שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב אשר יעסוק בחשיבות של יישום עקרונות ממשל תאגידי בשוק ההון הישראלי. בכנס צפוי להשתתף גם פרופ' זוהר גושן, יו"ר הוועדה הציבורית לממשל תאגידי של רשות ניירות הערך ופרופ' למשפטים מאוניברסיטת קולומביה. הוועדה מיועדת לנסח את קוד אתי לחברות בישראל, שיעסוק בסוגיות של אופי הדירקטורים בחברה, עצמאות ועדת הביקורת, תגמול נושאי משרה ועוד. הקוד מיועד לתת מענה לכל השאלות הנוגעות להתנהלותן של חברות ציבוריות ואינן זוכות להתייחסות מפורשת בחוק החברות. הכוונה לנורמות ההתנהגות של חברה ציבורית בכל התחומים כלפי הציבור הספקים, העובדים ובעלי המניות.
על הדוברים בכנס נמנים גם פרופ' סטיוארט גרינבאום, דיקן ביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטת וושינגטון ומומחה לדיני ממשל תאגידי, דן גולדשטיין, יו"ר איגוד החברות הציבוריות ורו"ח יגאל גוזמן מחברת זיו-האפט.
לשכת המסחר ישראל-אמריקה היא גוף עצמאי ובלתי תלוי, שמטרתו לחזק את הקשרים הכלכליים ולהרחיב את הסחר הדו-צדדי בין ישראל וארה"ב. בראש הלישכה עומד זלמן שובל, שגריר ישראל בארה"ב לשעבר בשתי קדנציות.