היום לפני 38 שנה, ב-5 ביוני 1967 פורצת מלחמת ששת הימים.
המלחמה נמשכה שישה ימים, ובתוך זמן קצר זה הביסו כוחות ישראל את צבאות ערב והשתלטו על שטח הגדול ממדינת ישראל ביותר מפי שלושה. המלחמה מול מצרים וירדן נסתיימה אף לפני כן. סוריה נכנעה כעבור שישה ימים בלבד. ישראל כבשה את סיני, ירושלים ורמת הגולן.
הימים שלפני המלחמה
המתיחות בין ישראל ומדינות ערב גברה בהתמדה החל מאמצע שנות ה-60', כתוצאה מריבוי פעולות ההסתננות והחבלה הפלשתיניות מתוך שטח סוריה, ירדן, רצועת-עזה וחצי האי סיני, שבוצעו בעידוד פעיל מצד מדינות ערב. נוספו לכך, מתחים על-רקע פרויקטים להטיית מקורות מים בישראל וסוריה והפגזות סוריות לעבר היישובים הישראלים בעמק החולה.
נשיא מצרים אותה עת, גמאל עבד אל-נאצר, דרש כי כוחות האו"ם יעזבו את קווי הגבול ולאחר שנענתה דרישתו הצהיר נאצר שממחרת היום ייסגרו מצרי טיראן בפני כלי שיט ישראלים, וכי הוא מוכן ליציאת ישראל למלחמה נגדו. ב-23 במאי סגרה מצרים את מיצרי טיראן למעבר ספינות ישראליות.
בסוף חודש מאי נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה צבאי בין מצרים לבין ירדן, סוריה ועירק. ישראל קראה לירדן שלא להיגרר לעימות.
תקופת ההמתנה הייתה תקופה של חרדה עצומה בציבור הישראלי מפני המלחמה המתקרבת. במקביל לגיוס המילואים ניסתה ישראל למנוע את המלחמה באמצעים דיפלומטיים אך ללא הצלחה. לבסוף הוחלט כי אין מנוס מפעולה צבאית.
המלחמה מתחילה
המאמץ העיקרי של צה"ל כוון לגיזרה המצרית, ובשאר החזיתות נותרו כוחות קטנים יחסית, לבלימה. המלחמה נפתחה עם בוקר וחיל האוויר הישראלי תקף את שדות התעופה המצרים במבצע מתוכנן ומתוזמן.
תוך 3 שעות הושמד עיקר כוחו של חיל האוויר המצרי והושגה עליונות אווירית. בהמשך פעלו מטוסי חיל האוויר גם נגד שדות התעופה של סוריה, ירדן ועירק, לאחר שמטוסיהן פעלו נגד ישראל.
ביום שני, 5 ביוני 1967 בשעה 8:15 תקף יתר חילות צה"ל את הצבא המצרי בחצי האי סיני וברצועת עזה. במהלך יומיים, כבש צה"ל את רצועת עזה ובימים 7 ו-8 ביוני, השתלטו כוחות חיל הים בסיוע צנחנים על שארם א-שייח, ראס נאצראני, א-טור, אבו רודס וראס סודר.
ב-8 ביוני נתן המטכ"ל המצרי פקודת נסיגה.
מאמצי צה"ל כאמור, רוכזו בזירה המצרית, ולא היו כוונות לתקוף את ירדן. אך הצבא הירדני, שהיה בפיקוד מצרי, קיבל הוראה לפתוח באש ומטוסים ירדניים תקפו בשטח ישראל. חיל האוויר תקף והשמיד את חיל האוויר הירדני.
כוחות צה"ל תקפו את הכוחות הירדניים מכיוון ירושלים, לטרון וקלקיליה, וכמו כן מכיוון עמק יזרעאל. הקרבות היו מהירים ובחלקם, בעיקר בצפון ירושלים ובפריצה אל העיר העתיקה, היו קשים ביותר ולוו בקורבנות רבים. בתוך פחות משלושה ימים השתלטו כוחות צה"ל על כל שטח הגדה המערבית, על ירושלים המזרחית, והכוחות הירדניים הנותרים, נסוגו כולם ממזרח לנהר הירדן.
ביום שישי, 9 ביוני, לאחר תום הקרבות בחזית המצרית ובחזית הירדנית, התרכזו בגיזרה הסורית כוחות שנאספו מכל חלקי הארץ. בשעות הבוקר תקף חיל האוויר את רמת הגולן במתקפה אווירית מרוכזת ומתמדת ובמקביל תקפו שבע חטיבות את המוצבים הסורים.
ב-10 ביוני בשעת הצהריים נפסקו הקרבות ברמת הגולן ונסתיימה למעשה המלחמה.
בתום המלחמה כבש צה"ל מידי הסורים את מרבית רמת הגולן וברכס החרמון השתלט על שטחים עד גובה 2,200 מטר מעל פני הים. מידי המצרים נכבשו רצועת עזה וחצי האי סיני בשנית על-ידי ישראל לאחר שהושבו במלואם בתום "מבצע קדש". מידי ממלכת ירדן נכבשה הגדה המערבית ושוחררה העיר העתיקה של ירושלים, כמעט אלפיים שנים לאחר שהוגלו ממנה תושביה העבריים על-ידי רומי.
בשל המלחמה השיגה ישראל שליטה על שטחים הגדולים פי שלושה משיטחה לפני 1967, עם אוכלוסיה ערבית של כמיליון נפש (נוסף על 300,000 האזרחים הערבים של ישראל).
כ-800 חללים איבדה ישראל במלחמה וכ-3,000 פצועים.