השופט אשר גולדין מבית משפט השלום בתל אביב יפו דחה (2.6.05) את בקשת להקת המחול בת-דור לרשות להגן, ואישר את פינוי הלהקה ממתחם לונדון מיניסטור בתל אביב. את תובעים ייצג עו"ד ניר רבר ממשרד עו"ד הרצוג-פוקס נאמן ושות' ואת להקת בת-דור ייצגה עו"ד דפנה מרגולין.
התביעה הוגשה לענין הנכס הנמצא ברחוב אבן גבירול 30 בת"א. הנכס הינו שטח של כ-2,300 ממ"ר המתפרש על מספר קומות במרכז הקניות הידוע "לונדון מיניסטור" והוא כולל אולם, חדרי משרדים, חדרים נוספים ומחסנים.
על-פי כתב התביעה, הנכס נרכש עוד בחייה של המנוחה הברונית בת-שבע דה רוטשילד ז"ל שנפטרה ביום 20.4.1999. המנוחה השאירה צוואה, והתובעים בתביעה היו הנאמנים על-פי צוואה זו. על-פי הצוואה הושאל הנכס ללהקת בת דור ל-10 שנים ללא תמורה. בהתאם לכך נחתם הסכם - רשיון בין הנאמנים ובין בת-דור. על-פי כתב התביעה, הרשיון הנ"ל הופר על-ידי בת-דור ועל כן הוגשה תביעת פינוי כנגד בת-דור בשנת 2002. ביום 2.4.03 ניתן צו פינוי בהסכמה עד ליום 1.8.03.
לטענת התובעים לא מילאה בת-דור אחר ההסכמות באותו תיק ולפיכך הוגשה על-ידי התובעים תביעה על בזיון בית משפט. ביום 17.9.03 ניתן פס"ד בתביעה על בזיון ביהמ"ש ובו נקבע מפורשות כי צו הפינוי מיום 2.4.03 עומד על כנו בכפוף לתנאים והסכמות שאליהם הגיעו הצדדים.
התובעים הגישו תביעה נוספת ובה טוענו כי בת-דור הפרה את ההסכמות ועל כן יש ליתן פסק דין כנגד בת-דור אשר יחייב אותה לפנות ולסלק את ידה מהנכס. בת-דור הגישה בקשת רשות להתגונן ובו טענה כי יש ליתן לה רשות להתגונן כנגד התביעה.
נמצא על-ידי בית המשפט כי בת-דור על-פי הצוואה של המנוחה, קיבלה נכס יחסית גדול, במקום מרכזי בעיר ת"א. הנכס ניתן ללהקה לתקופה של 10 שנים, ללא תמורה כלשהי. אך, היו קיימות מחויבויות לנתבעת ובאותו מסמך אשר קבע כי בת-דור תקבל כאמור את הנכס, נקבע גם כי הפרת מחויבויות תחייב את בת-דור לפנות את המקום.
כפי שפורט בכתב התביעה, קיימות מספר הפרות מצד בת-דור. לטענת התובעים, בת-דור אינה משלמת דמי ניהול לחברת האחזקה של הבניין. בתצהיר אשר תמך בבקשת הרשות להגן של הלהקה, טענה בת-דור כי אכן אין היא מתכחשת לחובה לשלם דמי ניהול והיא משלמת אותם לפי יכולתה. בית המשפט ציין שיכולתה זו של בת-דור היא כנראה כזאת שחברת הניהול אינה מקבלת דמי ניהול, קיימים פיגורים, אשר בעקבותיהם מאיימת חברת הניהול לתבוע את התובעים.
התובעים טענו בכתב התביעה כי בניגוד להסכם, אין ללהקת המחול רשיון להפעלת המקום. טענת בת-דור היתה כי קיימת פעילות במקום, אך נכון שאין רשיון וזאת בגלל התובעים, שכן על-מנת לקבל רשיון יש להשקיע כספים במקום ולטענת בת-דור כספים אלו צריכים להיות מושקעים על-ידי התובעים; ואם התובעים אינם משקיעים כספים, אין רשיון ואין להלין על בת-דור. בית המשפט פסק כי לפי המצצאים העובדה היא כי בניגוד להסכם אין לרשיון עסק. הטענות כי בת-דור עושה כל מה שניתן כדי לקבל רשיון עסק הינן טענות בעלמא, שאין מאחוריהן ולא כלום.
התובעים גם טענו לענין הביטוח אשר במקום. גם מהחקירה של המצהיר וגם מהמסמכים שהוגשו על-ידי בת-דור, נמצא כי אין תמיכה בגרסה כי קיים ביטוח מלא כולל כל הסיכונים במקום. "ההפך הוא הנכון. מהעדות שהושמעה בפני שמעתי כי הביטוח אינו מכסה הופעות באולם" אמר השופט אשר גולדין.
לאור כל האמור, בית המשפט לא מצא בבקשה הגנה ולו לכאורה כנגד התביעה. בית המשפט הוסיף כי לדעתו די בכל אחד מההפרות שפורטו לעיל כדי לקבוע כי היתה הפרה בהסכם שבין הצדדים, אשר יש בו כדי לחייב את בת-דור לפנות את המקום.
[בש"א 159753/05]
