בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע (23.4.02) את טל פודים (25) בעבירות של הנעה בדרכי תרמית לרכישת ניירות ערך ובהשפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.
בכך דחה המחוזי את ערעורו של פודים על פסק דינו של בית משפט השלום במרץ אשתקד. באותו הליך הטיל בית המשפט על פודים 300 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, אך נמנע מלהרשיעו בעבירות שיוחסו לו.
בית המשפט המחוזי הרשיע כאמור את פודים, והטיל עליו תשעה חודשי מאסר, מתוכם שלושה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים. כמו כן הוטל על פודים קנס כספי בגובה 15 אלף ש"ח.
העבירות שביצע פודים נחשפו לפני כשנתיים בחקירה שביצעה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך. את המדינה ייצגה בתיק זה עו"ד יעל אלמוג מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). פודים הינו בנו של יאיר פודים אחד מהבעלים של קבוצת שרם-פודים-קלנר.
באוגוסט 1999 הפיץ פודים 8 הודעות כוזבות ומטעות בלוח ההודעות שבאתר אנליסט אונליין, בנוגע למניות חברת אורדן תעשיות. פודים חתם על ההודעות הללו בארבעה שמות בדויים. באחת ההודעות הללו סיפר כי ידוע לו שחברת לידר (שאביו הוא אחד מבעליה), שהיא בעלת עניין באורדן, מתכננת להגיש באותו יום הצעת רכש למניות אורדן במחיר של חמישה ש"ח למניה. פודים אף ציין כי הוא עצמו רכש מניות של אורדן – מה שלא היה נכון.
פודים הודה מאוחר יותר כי פרסם את ההודעות על-מנת להניע אחרים לרכוש מניות אורדן ולהשפיע על שער המניה. ואכן, בעקבות ההודעות שהפיץ נרשם ביקוש גדול למניות אורדן ושערן עלה בעשרה אחוזים. יום לאחר מכן צנח שער המניה בכ-9% .
שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב - דבורה ברלינר, זאב המר ונורית אחיטוב, קיבלו את ערעור הפרקליטות על אי הרשעתו של פודים בבית משפט השלום, ודחו בין השאר את טענת הסניגוריה כי לא נגרם, למעשה, נזק לאיש.
"העובדה שלא הוגשה תביעה אין משמעותה שלא נגרם נזק", נאמר בהחלטתם, "אין בידי הסניגור, ולא יכול להיות, מידע באשר לכל האנשים שרכשו את המנייה כתוצאה מפעילותו של המשיב... מי שקנה במחיר גבוה ונשאר למחרת עם מניה ששווייה נמוך יותר בכעשרה אחוז – בוודאי שניזוק".
השופטים קבעו בנוסף, כי "סיפוק אישי יכול להיות מניע מסוכן לא פחות מאשר הרצון להפיק רווח כלכלי".
השופטים דחו את קביעת בית משפט השלום ולפיה "משקיעים שפועלים על-סמך מידע שמקורו באינטרנט לא ראויים לאותה התייחסות כמו משקיעים אחרים". "האינטרנט הוא כלי חשוב", קבעו השופטים, "מי שמשתמש באינטרנט צריך אומנם לקחת בחשבון כי מדובר במידע ממקורות אנונימיים לגביו, מכל המשמעות המתחייבת מכך. עדיין, הסתמכות על מידע שניתן באינטרנט איננה מעידה על כך כי המסתמך הוא אדם לא רציני, משקיע לא רציני הפועל בפזיזות ואולי בפראות... גם משקיעים שאינם מסתמכים על לוח מודעות באינטרנט פועלים על-סמך מידעים ושמועות, ואיננו מסכימים עם בית משפט קמא, שסבר שמשקיע כזה אינו המשקיע הסביר...".
השופטים לא הסכימו עם קביעת הערכאה הקודמת לפיה יש משמעות למדיום שבאמצעותו בוצעו העבירות, בעיקר כשמדובר בהרשעה ראשונה בישראל בגין עבירות ניירות ערך שבוצעו באינטרנט.
"איננו מקבלים גישה זו", נכתב בפסק הדין, "לשיטתנו לא צריכה להיות לכך משמעות, לא באשר לענישה ובוודאי לא באשר לשאלה האם לסיים את ההליך ללא הרשעה. איננו רואים במה שונה מצב זה ממצב שבו בוצעה פריצה, למשל, באמצעי טכני משוכלל, שעד לאותו יום לא נשעה בו שימוש, ככל הידוע, לביצוע פריצות. רק לשם ההמחשה, האם שימוש בקרן לייזר לצורך ביצוע פריצה היה מצדיק התחשבות בענישה משום שעד לאותו זמן לא עשו שימוש באמצעי מתוחכם זה?!. נראה לנו כי התשובה השלילית מתבקשת מאליה... העובדה שהמשיב רתם לשימושו מדיום נפוץ ופופולרי כמו האינטרנט, יותר משהיא פועלת לטובתו – פועלת לחובתו. תפקידו של בית משפט להעביר בעניין זה מסר ברור וחד-משמעי".
כמו כן, דחו השופטים את גישתו של השופט קמא, לפיה עצם הגשת כתב האישום נגד פודים תרתיע גולשי אינטרנט העושים שימוש ברשות לצורך ביצוע עבירות.
"... עדיין איננו רואים במה שונה העבירה המיוחסת למשיב מכל עבירה אחרת, ובמה שונה המשיב מכל נאשם פוטנציאלי אחר... איננו מקבלים גישה זאת... לא שוכנענו כי עתידו של המשיב ייפגע באופן שהרשעה תהווה חוסר איזון בין אינטרס הציבור לבין הנזק שייגרם לו". כמו כן, הזכירו השופטים כי העבירות שביצע פודים הן החמורות ביותר בחוק ניירות ערך שהעונש המירבי עליהן הוא חמש שנות מאסר.
