פרופ' משה קוה נבחר (יום ג', 7.6.05) מחדש לכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן. חבר הנאמנים של האוניברסיטה המקיים השבוע את דיוניו השנתיים, בחר בפרופ' קוה פה אחד.
פרופ' קוה מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז 1996, ושימש כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות בשנים 1999-2000. בתשע שנות כהונתו כנשיא, הוכפל שטח הקמפוס ונפתחו מרכזי מחקר, מכונים ומעבדות, אשר הוקמו בזכות סכום שיא של תרומות שהצליח פרופ' קוה לגייס. סך כל התרומות שהצבטרו עד היום מגיע לכרבע מיליארד דולר.
עם היבחרו, הודיע פרופ' קוה כי בכוונתו לגייס בחמש השנים הקרובות רבע מיליארד דולר נוספים בעזרת ידידי האוניברסיטה ושוחריה בארץ ובעולם.
במושב חבר הנאמנים, הכריז פרופ' קוה על מגבית יובל שנועדה בין השאר להגדיל את מספר הדוקטורנטים באוניברסיטה ולהעמידו על כ-1,600 דוקטורנטים, בהשקעה של כ-20 מיליון דולר. 30 מיליון דולר ייועדו להקמת מרכז ננו-טיוטכנולוגיה ו-15 מיליון דולר, לחיזוק התשתיות האקדמיות. 20 מיליון דולר מכספי התרומות יוקדשו לגיוס מדענים מובילים בעולם, 50 מיליון דולר - לבינוי ולתשתיות, 5 מיליון דולר לרכש ספריות, 50 מיליון דולר למחקרי דגל לפקולטאות השונות, ו-10 מיליון דולר לרווחת הסטודנטים, פעילות בקהילה ותוכניות העשרה ביהדות.
בעבר כיהן פרופ' קוה כראש המחלקה לפיזיקה, כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור האוניברסיטה. הוא עמד מאחורי רפורמות כמעט בכל תחומי הלימודים והמחקר באוניברסיטה, כולל פתיחת מסלולי לימוד ישירים למתקדמים, מלגות קיום עבור דוקטורנטים, הקמת מרכזי מצויינות ומסלולי לימוד בין תחומיים, והרחבת חמש המכללות האזוריות של בר-אילן.
פרופ' קוה הוא פיזיקאי בעל מוניטין בין-לאומיים. בלמעלה מ-30 שנות עיסוקו במדעים פרסם פרופ' קוה כ-300 מאמרי מחקר בנושאי הפיזיקה של המצב המוצק, מערכות לא מסודרות, תיאוריות של כאוס בחומר ומזעורם של מכשירים אלקטרוניים.
תיזת הדוקטורט שלו הפריכה את "חוק בלוך", שנקבע ב-1928 על-ידי חתן פרס נובל פרופ' פליקס בלוך, בנושא המוליכות החשמלית של מתכות. בהמשך דרכו המדעית פיתח פרופ' קוה חידושים מדעיים רבים וביניהם גישה חדשה להפיכת מבדדים למתכות, אשר עבורה קיבל פרס מיוחד מהאגודה המלכותית למדע באנגליה.
פרופ' קוה נחשב כאחראי על מפעל קליטתם של מדענים עולים מרוסיה באוניברסיטת בר-אילן. בתחילת שנות ה-90 הביא קוה לישראל קבוצה של מדענים נבחרים, על משפחותיהם, והקים עבורם את מרכז ג'ק ופרל רזניק לטכנולוגיה מתקדמת באוניברסיטת בר-אילן, הקולט ומכשיר מדענים ותלמידי תואר שני ושלישי שעלו מרוסיה.
