הבנק למסחר בע"מ - אחד הבנקים הקטנים בישראל התמוטט בימים אלה, עקב מעילת ענק. המשטרה פתחה בחקירה והיא מצויה בפרטי המעילה. החשד מתמקד בחמישה אנשים. הם הובאו בבוקר יום ו' לבית המשפט להארכת מעצרם. הבנק נסגר בהוראת בנק ישראל. בשלב זה לא ברור האם יערוב בנק ישראל לכספי הלקוחות.
אחת מהעובדות הבכירות בבנק (אתי אלון) היא המעורבת במעילה, שהיקפה הכספי נאמד בכ-250 מיליון ש"ח - פי 5 מהונו העצמי של הבנק. בנק ישראל הורה על סגירת שערי הבנק, עד לבירור הפרשה. בית המשפט האריך את מעצרה של החשודה המרכזית, אסתר אלון, ב-10 ימים. כמו כן הובאו לבית המשפט ארבעה שלושה חשודים נוספים: אביגדור מקסימוב (אביה של אלון), חנה חסון ובני רביזדה - איש השוק האפור. צוות החקירה המשטרתי כולל את רב-פקד אריה אידלמן, פקד דודי בר, פקד לילית טייבר ופקד אלישע קוגל.
הבנק נשלט למעשה על-ידי איש העסקים שמיל ובר [ראו בהמשך קורות חיים], המכהן גם בתפקיד יושב-ראש הבנק. ובר הוא בעל המניות העיקרי בבנק. היקף מאזנו של הבנק למסחר הסתכם ב-2001 ב-650 מיליון ש"ח. הונו העצמי הסתכם ב-47 מיליון ש"ח בלבד (פחות מ-10 מיליון דולר).
בעלי המניות בבנק הם: שמיל ובר (29.38%), אברהם אירני (10.38%), הכשרת הישוב ביטוח (10%), מנחם כרמל (9.78%), רוני אירני (5.38%), איתן אירני (4.6%). שווי הבנק כולו על-פי מחיר מניותיו בבורסה בתל אביב מסתכם ב-23.9 מיליון ש"ח.
המעילה התגלתה בעקבות ביקורת שנערכה בהוראת המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר יצחק טל. אז התעורר חשד באשר למצבו של הבנק, ולכן נערכה ביקורת נרחבת בחשבונות החשודים בהם בוצעו תנועות כספיות חריגות. בבדיקה נמצאו פעולות אסורות בהיקף מצרפי כאמור של כ-250 מיליון ש"ח.
פרשת המעילה החלה ב-1997. היא נמשכה ברציפות במשך חמש שנים, בתחילה בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח, ובחודשים האחרונים בהיקפים גדולים בהרבה.
עובדת הבנק הבכירה - אתי אלון (34), המכהנת בתפקיד סגנית מנהלת מחלקת ההשקעות בבנק, היא שביצעה את המעילה יחד עם אנשי קשר נוספים, בבנק ומחוצה לו. לטענתה, היא החלה למעול בכספי הבנק בעקבות הסתבכות אחיה בשוק האפור, ועקב ניסיונותיה לחלצו. לאחר שהבינה כי לא תוכל עוד להסתיר את פעולותיה, פנתה מיוזמתה למשטרה והודתה במעילה. אלון מסרה לחוקרי מפלג ההונאה במשטרת מחוז תל אביב, כי היא ביצעה את המעילה לאחר שהסתבכה ונקלעה לסחטנות מצד גורמים בשוק האפור. בעקבות זאת, ומפאת היקף המעילה, החליט נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, באישור ממשלת ישראל, למנות לבנק מנהל מורשה על-פי סעיף 8 ד' לפקודת הבנקאות.
עקב התמוטטות הבנק וההכרח לפעול בדחיפות ולתפוס את נכסיו, מונה על-ידי בנק ישראל מנהל מורשה זמני - ד"ר דוד תדמור, עורך דין במקצועו ושותף במשרד עורכי הדין כספי ושות', לשעבר הממונה על הרשות להגבלים העסקיים.
בנק ישראל הודיע, כי מינויו של דוד תדמור יהא למשך חודש. בפרק זמן זה תגובש מסגרת הטיפול בבעיות הבנק ויוחלט על הצעדים שיש לנקוט בהמשך.
לצורך היערכות לטיפול בבנק ובלקוחותיו במסגרת החדשה, החליט המנהל המורשה לסגור זמנית את הבנק החל מיום ו' (26.4.02). ד"ר תדמור הודיע במקביל, כי בהקדם האפשרי, ובכפוף למצב הבנק כפי שיתברר בבדיקה שתיערך בימים הקרובים, הוא יפרסם הודעה באשר למצב הבנק והמשך הטיפול בלקוחותיו.
המפקח ד"ר יצחק טל, שמחלקתו חשפה כאמור את המעילה, הדגיש כי "מדובר באירוע נקודתי, בבנק מסחרי קטן, ואף שהנזק לבנק חמור, האירוע לא ישפיע על יציבות בנקים אחים או על המערכת הבנקאית בכלל". בשלב זה התיר המפקח לסגור את הבנק ל-10 ימים. בעלי פקדונות ולקוחותיו האחרים לא יוכלו למשוך כספם או לבצע פעולות פיננסיות אחרות דרכו.
פרטים אודות בעל המניותה עיקרי בבנק, שמיל ובר שמיל (הרש) ובר. יליד 1947, אוסטריה. עלה לארץ ב-1948.
בעל השכלה כללית, קורסים פרטיים במינהל עסקים, וכלכלה אצל ד"ר סנדלר (1976-1972). נשוי לחבצלת מ-1976. אב לתום (1978), יוחאי (1979), גל (1982) ודנה (1984).
נסע לארה"ב ולמקסיקו ב-1969. ב-1970 החל לעסוק בהשקעות פרטיות בארץ ובחו"ל. החל מ-1972 שימש יו"ר, מנכ"ל ובעלים של חברת סחר קומודיטי במתכות על (אלומיניום, נחושת וכסף), בהיקף של מיליוני דולרים, וכן בחברות תעשיה, בעיקר בענף המתכות (חלקי רכב ומוצרים ביתיים), המעסיקות אלפי עובדים; בשנים 1978-1976 שימש יועץ נילווה לפרויקטים עם חברת MCKINSEY & COMPANY;
בשנים 1981-1976 שימש יועץ בחברת הדלק PEMEX, הקודחת, שואבת, מזקקת, מייצאת ומשווקת דלקים בכל הרמות ובהיקפים של מיליארדי דולר לשנה; בשנים 1982-1978 שימש שותף בבנק בחו"ל ויו"ר ועדת האשראי שלו. היקף האשראי בבנק הסתכם ב-1.2 מיליארד דולר.
חזר לארץ ב-1982. ב-1983 החל את פעילותו בבנק למסחר בע"מ, ברכישת 25% ממניות הבנק למסחר בע"מ. שנה לאחר מכן החל לעסוק בתחומים נוספים, בתחום התקשורת (מדיה) אולפני טלוויזיה ובעיתונים, ובהוצאה לאור במפעל מ.ד.ן, העוסק בעיקר בהדפסת ספרי ילדים לייצוא, יומנים ומוצרי מדיה וייצור נייר ופלסטיק. השלים ב-1988 את רכישת השליטה בבנק למסחר. ב-1991 מונה ליו"ר פעיל בבנק.
ב-1995 כיהן כחבר בוועדת הפרטת תשתיות הנפט של מדינת ישראל, שדנה במעבר מכלכלה מסובסדת לכלכלת שוק.
