הסופר דן צלקה הלך לעולמו (ד', 15.6.05) בגיל 69 לאחר שסבל בחודשים האחרונים ממחלת הסרטן. השאיר אחריו אשה (אביבה) ושני בנים המתגוררים בחו"ל.
דן צלקה ז"ל נולד בשנת 1936 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברה"מ, גורש לסיביר ועבר אחר-כך לקזחסטאן. בגיל 10 שבה משפחתו לפולין. למד מדעי-הרוח באוניברסיטה של העיר ורוצלב.
בשנת 1957 עלה צלקה לישראל. בתום שהות בקיבוץ ושירות צבאי בחיל השריון המשיך את לימודי ההיסטוריה והפילוסופיה באוניברסיטת ת"א (1961-1960) ואת לימודי הספרות הצרפתית בגרנובל (1963-1962). חי בפריז ובאמסטרדם, ועם שובו לת"א שימש כיועץ ספרותי ללהקת התיאטרון 'במת השחקנים' (1966) וערך את 'משא', מוסף הספרות של 'למרחב' (1970-1969).
אחרי שהות באנגליה ובאיטליה ערך את רבעון אגודת הציירים 'ציור ופיסול' (1972- 1982). זכה בפרס ברנר (1976), בפרס היצירה (1972, 1991, 1997), בפרס אלתרמן עבור הרומן 'אלף לבבות' (1992), בפרס אקו"ם עבור 'עננים' ו'דפים מהודקים באטב' כספרי הפרוזה הטובים של שנת 1994, ובפרס אקו"ם על מפעל חיים (2000). בשנת 2004 זכה בפרס ספיר.
רשימת ספריו ד"ר ברקל ובנו מיכאל (1967); שיח הברואים (1967); עץ הבסון (1973); צהרים (1974); פיליפ ארבס (1977); ילדי השמש (1979); המסע של האלדברן (1979); כפפות (1982); פרחיה בין שודדי הים (1984); משחק המלאכים (1987); פולחן חורף (1989); אלף לבבות (1991); דפים מהודקים באטב (1993); מלחמת בני ארץ בבני שחת (1993); עננים (1994); יהואש ורוכבי המרכבה השמיימית (1998); הפיתוי והשי (1998); מרוקו - יומן מסע (2001); טריסטיה (2002); ספר האלף-בית (2003).
