"בימים אלו מכין משרדי יוזמת חקיקה ממשלתית חדשה אשר תקדם את נושא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. הצעת חוק חשובה זו מיישמת את החזון הכלכלי והחברתי אותו מקדם המשרד, לפיו יש להבטיח לדאוג כי לכל המגזרים בישראל תהיה נגישות לצמיחה הכלכלית ולחיי רווחה", כך אמר מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, לקראת יום העסקים שיתקיים מחר בכנסת.
אולמרט מציין כי מטרת הצעת החוק הינה לקדם ככל הניתן את מגזר העסקים הקטנים בישראל באופן שיוכל למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בעסקים אלו, כגון - מיצוי כושר היזמות העסקית, יצירת פתרונות תעסוקה מהירים, התאמה לאוכלוסיות מיוחדות אשר אינן משולבות באופן מלא בכוח העבודה, הגברת התחרות במשק והגדלת התוצר הלאומי. לצד כל אלה ירוכז הטיפול בעסקים הקטנים במוקד ביצועי אחד - חברה ממשלתית לעידוד העסקים הקטנים אשר תחליף את פעולתה של הרשות לעסקים קטנים הקיימת כיום כעמותה, ושל גופים נוספים הפועלים בתחום זה במגזר הממשלתי.
אולמרט מציין עוד כי חשיבותה של הצעת החוק האמורה הינה גם בהצהרה החקיקתית על תפקידם ותרומתם של העסקים הקטנים למשק הישראלי, וקיום דיון ציבורי בדבר האופן שבו יש לקדם מגזר עסקי זה. אולמרט מוסיף, כי במשך שנים לא זכה מגזר העסקים הקטנים להתייחסות מספקת ולפתרונות מערכתיים שיתאמו את צרכיו הייחודיים.
הצעת החוק כוללת את המרכיבים הבאים: • מתן עדיפות לעסקים הקטנים במכרזים ממשלתיים באופן שתוקצה מכסה של התקשרויות שייועדו לעסקים הקטנים. כיום קיימים תנאי סף שונים מכוח תקנות חובת המכרזים והוראות החשב הכללי המקשים על השתלבותם של העסקים הקטנים במכרזים אלו. "יש לפעול להגמשת התנאים על מנת להקל את שילובם במכרזים".
• מעמד מועדף בחקיקה כלכלית - הצעת החוק קובעת כי כל הצעת חוק כלכלית ופיסקלית חדשה צריכה להעניק מעמד מועדף לעסקים הקטנים, לרבות בנושאי מיסוי, ארנונה, ביטוח לאומי, הליכי רישוי לפעולתו של העסק והשגת מימון והטבות ממשלתיות אחרות. כדי לוודא יישום מעמד זה, ימונה במשרד התמ"ת נציב לעסקים קטנים שיתאם את המדיניות הממשלתית בנושא מול כל משרדי הממשלה והגופים העוסקים בכך ברמה הלאומית והמוניציפאלית.
• הקמת מערך קרנות ייחודי המותאם לצרכי העסק הקטן. הכוונה הינה להרחיב את הסיוע הממשלתי למטרות נוספות על אלו המוסדרות כיום, שמיועדות בעיקר לתזרים מימוני (הון חוזר).
• הקמת מערכת יעוץ, סיוע וליווי לשיפור ביצועי העסק הקטן, בכל שלבי ומרכיבי פעילותו השונים - הקמתו, מימונו, ניהולו, פיתוחו טכנולוגי וכו'.
העסק הקטן יוגדר בחוק לפי שני פרמטרים עיקריים - מחזור המכירות ומספר המועסקים. העסק יוגדר כקטן אם הוא מעסיק עד 50 עובדים ומחזורו עד 25 מיליון ש"ח, וכבינוני אם הוא מעסיק עד 100 עובדים ומחזורו עד 100 מיליון ש"ח.
במקביל, יוזם השר אולמרט החלטת ממשלה באותו נושא אשר מטרתה להשלים את הצעת החוק ואשר תורה על הצעדים הבאים:
• הקמת הרשות לעסקים קטנים כחברה ממשלתית ללא כוונת רווח.
• הגשת הצעת החוק הנ"ל כהצעת חוק ממשלתית.
• קביעת חובת התייעצות ביחס לכל תקנה של שר ולכל הוראה מינהלית אשר יש להן השלכה על פעילותם של העסקים הקטנים והשפעתן תבחן מבעוד מועד עם נציב הסחר והעסקים הקטנים.
• הקמת ועדת שרים מיוחדת לקביעת המדיניות לעידוד העסקים הקטנים.
נשיא לשכת יועצי המס: "הממשלה אינה נרתמת דיה לעזרת העסקים הקטנים" בשנת התקציב הנוכחית הקצה משרד התמ"ת כ-44.3 מיליון ש"ח לטובת העסקים הקטנים, אולם נשיא לשכת יועצי המס, יעקב ורז'בינסקי, טוען, כי הממשלה אינה מסייעת דיה למגזר זה. רק לפני מספר ימים הטיח ורז'בינסקי, ביקורת על מדיניות הממשלה כלפי העסקים הקטנים.
הוא פנה למנהל רשות המיסים, איתן רוב, וביקש ממנו להפנות את עודף הגבייה לחקיקה שתקל את נטל המס על עסקים הקטנים והבינוניים. בפנייתו, התייחס למבצעי מס וחלילה א', ב' שהוכתרו בהצלחה לאחר שעברו את יעדיהם בהפרשים ניכרים, וביקש ממנו לשקול את השימוש בעודפי הגבייה שהושגו לצורך חקיקה שתקל את נטל המס על העסקים הקטנים והבינוניים.
"מזה זמן רב טוענת המדינה כי אין ביכולתה לאפשר מימון צעדים שיקלו על העסקים הקטנים והבינוניים - כעת, כאשר ישנו מספיק כסף בקופה, מדוע לא לנסות ולרתום אותו לטובת עסקים אלו, המהווים כ-82% מסך העסקים במדינה? מדובר בעסקים שכל עבודתם היא הכנסה מבורכת למדינה ואשר כורעים תחת נטל המיסים ומתקשים להרים את ראשם, בפרט כאשר הממשלה אינה נרתמת דיה לעזרתם", אמר.
