אחד הפרקים החמורים בהם עוסק דוח מבקר המדינה (52ב') נוגע לפרשת צבי טל, מי שכיהן כשופט בית המשפט העליון. פרשה זו - אותה חשפתי בגלובס ובאתר Nfc - נמצא, כי צבי טל ניצל לרעה את תפקידו כיושב-ראש ועדת העיזבונות, ופעל ב-2000 להעברת מיליוני ש"ח לעמותות של מקורבים ולעמותות אליהם קשורים בני משפחתו, ובהם רעייתו.
[רשימות קודמות בפרשה, ראו הקישורים בהמשך]. הדוח המלא של המבקר, ראו קישור]. ועדת העיזבונות טיפלה ב-2000 בכ-5000 בקשות. סכום ההקצבות שאישרה הסתכם ב-116 מיליוני ש"ח. בין העמותות להן הוקצו כספים נמנות עמותות אליהם קשורים כאמור צבי טל - מקורביו ו/או בני משפחתו.
מבדיקת המבקר עולה, כי צבי טל עצמו, וקרובי משפחתו מדרגה ראשונה, הם חברים או בעלי תפקידים בהווה, או שימשו בעבר, ב-16 עמותות ומוסדות. לחלק מהן "סידר" צבי טל מיליוני ש"ח כאמור. המבקר כותב, כי צבי טל נטל חלק בהליכי אישור הכספים לעמותות הללו, וזאת למרות ניגודי העניינים הברורים הגלומים בעצם מעורבותו בנושאים הללו.
על-פי הדוח, צבי טל פעל ב-1998 להעברת הקצבה בסך 50 אלף ש"ח לעמותה שבה רעייתו מכהנת כאחת המנהלות וכאחת מארבעת מורשי החתימה. במקרה אחר הועברו כספים לאחת מעמותות בני עקיבא, בסכום כולל של 4.2 מיליון ש"ח. המבקר קובע, כי מדובר בסכום חריג ביחס לסכומיםש הוקצבו לה בעבר וביחס לסמוכים שהוועדה מקצה בסרך כלל. גם במקרה זה, כיהנו רעייתו במוסדות בני עקיבא. "לדעת משרד מבקר המדינה, בהשתתפותו באישור ההקצבה לעמותה ב' נתון היה יו"ר הוועדה בניגוד עניינים, ולפיכך היה צריך להימנע מהשתתפות בו". כך גם בעניין אמונה.
צבי טל שנשאל על כך על-ידי המבקר, אמר בהתייחסו לעמותת אמונה, כי: "אכן, מן הראוי היה לי להימנע מלהשתתף בדיון בעניין [עמותה א'], אלא שלא זכרתי אז, ואולי לא הייתי מודע כלל, להיות [קרובת משפחתי מדרגה ראשונה (רעייתו, י..)] חברה בהנהלת עמותה א'".
בדוח מתייחס המבקר לחריגות מצד צבי טל גם באופן טיפולו ברשות לשיקום האסיר שבה שימש יושב-ראש בעת כהונתו כיושב-ראש ועדת העיזבונות. נמצא, כי בשנת 1998 פעל צבי טל להקצבת 800 אלף ש"ח לרשות זו, עוד 1 מיליון ש"ח ב-1999, וסכום נוסף של 1.25 מיליון ש"ח ב-2000. כך נהג צבי טל, תוך ניגודי עניינים חריפים.
המבקר מותח ביקורת גם על הוועדה לבדיקת כשרות מינויים היושבת במשרד המשפטים. המבקר בדק ומצא, כי הוועדה לא ביקשה פירוט על הקשרים של המועמדים ושל בני משפחתם מדרגה ראשונה לעמותות ולמוסדות העשויים לפנות לוועדה לקבלת הקצבה, וכך, למעשה, איפשרה ניצול פירצה זו לרעה.
דוח המבקר מתייחס למעשים בלתי כשרים, לכאורה, גם מצד יועץ יושב-ראש הוועדה, צבי צביבל, שמונה ביולי 1999 לתפקיד זה. צביבל כיהן במקביל בתפקיד מנהל אדמניסטרטיבי ומנהל כספים (מנכ"ל) במוסד בני עקיבא, ואת שני כובעו כיועצו של צבי טיל ניצל לרעה כאשר פעל להעברת כספים, שלא כדין למוסדות בני עקיבא ולגורמים הקשורים אליהם.
יתירה מכך: צביבל לא התבקש ומאידך לא מסר על ניגודי עניינים בהם היה נגוע, מה שאיפשר לו לעשות בוועדת העיזבונות כפי רצונו - מבלי שהדבר יוודע ברבים. המבקר מותח ביקורת על ועדת הסקרים אשר במשרד המשפטים, על כך שהתירה מינוי זה (יועץ לצבי טל), מבלי שדרשה מהמועמד גילוי נאות של קשריו ושל תפקידיו בעמותות, גופים ומוסדות שונים שיש בהם חשש לניגודי עניינים עם תפקידו בוועדה.
המבקר מגלה, כי צבי צביבל היה חבר או בעל תפקיד ב-13 עמותות, ולחלק מהן "סידר" הקצבות באופן בלתי תקין. המדובר במיליוני ש"ח מכספי ועדת העיזבונות, שחולקו באופן בלתי חוקי לכאורה. המבקר קובע כי מלכתחילה, היועץ מונה באופן בלתי תקין, ולזאת אחראית, בית היתר, ועדת הסקרים. "לדעת משרד מבקר המדינה, ועדת הסקרים שבמשרד המשפטים לא מילאה את תפקידה כנדרש. גם יו"ר הוועדה, לא נקט הליך בדיקה תקין קודם שבחר ביועץ, ולא שם לנגד עיניו את הנתונים האובייקטיביים והתוצאות העלולות לנבוע מכהונת העוזר כיועץ יו"ר הוועדה מצד אחד וכמנהל במוסדות ציבור המקבלים או עשויים לקבל תמיכות מהוועדה מצד אחר. לדעת משרד מבקר המדינה, עבודתו של היועץ בוועדה נעשתה מתוך ניגודי עניינים מובהק ומתמשך".