המועצה הישראלית לצרכנות פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לבדוק חשש כי המועצה לשידורי כבלים ולווין חורגת מסמכותה והמתירה שידור פרסומת סמויה בערוצי הכבלים והלווין (יום ג', 28.6.05).
המועצה לצרכנות טוענת, כי מהתנהלות מועצת הכבלים והלווין בשנה האחרונה בנושא שילוב פרסום סמוי עולה רושם כי המועצה גמרה אומר לשנות את הכללים ולהתיר פרסום סמוי כאשר בה בעת היא מקיימת הליך שימוע שבא לכאורה לבדוק את הנושא ומכך שיש לבדוק תקינותו של הליך השימוע.
המועצה לצרכנות הדגישה במכתבה, כי הדין (כללי התקשורת בזק ושידורים, תשדירי פרסומות, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי - התשס"ד 2004), אוסר באופן ברור שילוב פרסום סמוי בשידורי הערוצים שבפיקוח המועצה לשידורים. ואולם, לטענת המועצה, מזה תקופה ארוכה קיים חשש כי משולבות פרסומות סמויות בתוכניות רבות ושונות, כשמנתוני הרשות לשידורים עצמה נמצאו בשנה האחרונה בשידורי הערוצים שבפיקוחה עשרות הפרות ברורות של הדין. זאת לצד הפרות נוספות כאלו בערוצי הרשות השניה.
המועצה לצרכנות אומרת, כי ריבוי הפרסומים הסמויים מוכיחים כי המועצה לשידורים אינה אוכפת את הדין כמתחייב מתפקידה ותחת זאת היא פועלת "להכשיר את השרץ".
כדוגמא להתנהלות מועצת השידורים לקידום פרסום סמוי בשידורים ומיסודו, מביאה המועצה לצרכנות את האישור שנתנה לאחרונה המועצה לשידור קליפ בערוץ המוסיקה שבו משולב פרסום לחברות שונות וביניהן אל-על, וזאת לכאורה תוך הפרת הדין שכאמור אוסר פרסום סמוי.
המועצה מבהירה, כי בתקשורת פורסמה התייחסותו של יו"ר מועצת השידורים, עו"ד יורם מוקדי, לאחר אישור הקליפ כי בדרך כלל הכללים החדשים המתגבשים יאסרו פרסום סמוי במשדרים בני פחות מ-5 דקות, אולם במקרה מסוים זה הוא מאשר הפרסום הסמוי באופן החורג אפילו מהכללים החדשים שטרם אושרו.
המועצה לצרכנות מדגישה, כי בפרסום הסמוי טמון נזק רב לציבור דבר עליו עומדים גם בית המשפט העליון ומבקר המדינה. כך למשל בג"צ, תרמוקיר חורשים נ. הרשות השניה (בג"צ 15/96): "פרסומת כזאת, המדברת מתחת לסף התודעה עשויה אפילו להיות יעילה יותר, ויחד עם זאת גם מסוכנת יותר מפרסומת מודעת".
גם מבקרת המדינה בדוח 38 לשנת 1987 בהתייחסו לרשות השידור קובע כי "לפרסומת הסמויה ברשות השידור השפעות שליליות, מקצת מהן אף חמורות...", ומונה בין ההשפעות השליליות: חשיפת הציבור לפרסומת מסחרית שאינה מזוהה ככזו; פתיחת פתח לקבלת טובות הנאה; מתן יתרונות לא הוגנים בתחרות המסחרית; גם המחוקק עמד על הסכנות שבפרסומת סמויה כאשר בחוק הגנת הצרכן נקבע מפורשות כי "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תוכנה אינו מטעה".
לצד נזקים אלו, נטען על-ידי המועצה לצרכנות, כי כבר כיום משלמים הצרכנים עבור השידורים, כך שבמתן היתר לפרסום סמוי מתירה המועצה לשידורים לערוצים שבפיקוחה לגבות כפל תשלום עבור השידורים.
בפנייתה ליועץ המשפטי מבהירה המועצה, כי הליך השימוע צפוי להסתיים ב-7 ביולי ומבקשת את עמדתו בדבר סמכות המועצה לשידורים לאשר באמצעות החלטותיה פעולה של מי מהגורמים הנתונים לפיקוחה באופן הנוגד את הוראות הדין. בנוסף מבקשת המועצה לצרכנות חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בעניין תקינות הליך השימוע שעורכת המועצה לשידורים.
