בהחלטה תקדימית שנתקבלה ביום ב' (27.6.05) צירף בית המשפט המחוזי בירושלים לתביעה שהגישה "שירותי בריאות כללית" נגד מספר חברות סיגריות מהארץ ומחו"ל, על סך 7.6 מיליארד ש"ח, שלוש חברות מקבוצת "ליגט", ובהן החברה L&M. בקשה שהגישו חברות אלו לביטול היתר ההמצאה של התביעה אליהן לארה"ב - נדחתה על-ידי בית המשפט.
חברות אלו חתמו לפני מספר שנים על הסכמים עם שלטונות של מדינות ארה"ב, שתוארו כהסכמי "עד מדינה", על פיהם התחייבו לגלות לבית המשפט מסמכים פנימיים הקשורים בתיאום פעילויות בין חברות סיגריות שונות, גם אם במסמכים אלו יש משום עבירה פלילית.
בית המשפט ציין בהחלטתו, כי אומנם בהסכמים אלו הן הכחישו את אחריותן לנזקי העישון, אך ברור כי בידיהן מסמכים ומידע הדרושים לתביעה שבפניו, הן לביסוס אחריותן של יתר הנתבעות והן לביסוס אחריותה היא.
בחלק התקדימי של ההחלטה, ציין השופט יוסף שפירא את האופי האוניברסלי של הפרסומת של תעשיית הסיגריות ושל קבוצת ליגט. בית המשפט קורא לכך "שאלת הכפר הגלובלי": כאשר מדובר בחברות בסדר גודל של ליגט, אשר פועלות בשוק האמריקני, אחד השווקים הגדולים והמשפיעים בעולם, הרי שאין חברה יכולה להימנע מכך שפעולותיה ישפיעו אף מעבר לגבולותיה של ארה"ב.
בהקשר זה, מצטט בית המשפט את דבריה של הכללית, כי "כל המידע המטעה הזה, גם אם פורסם מחוץ לישראל, הגיע ומגיע ארצה ומשמש להטעיית הציבור בישראל, וכל חברות הסיגריות נהנות מכל מאמצי הפרסומת וההטעיה בכל מקום בו נעשו, ומהסכומים האדירים המושקעים בתחום זה".
בית המשפט הוסיף, כי אומנם הזכויות לשיווק ומכירת הסיגריות נמכרו כבר בשנת 1978 לחברת "פיליפ מוריס" (יצרני מרלבורו), אך "הצרכן הסביר אינו יודע להבחין בין פרסומת לסיגריות מסוג L&M אשר מקורה בארה"ב, מבית מדרשה של ליגט, ובין פרסומת לאותו סוג של סיגריות אשר מקורה בחו"ל, אולם מבית מדרשה של Philip Morris".
בית המשפט איזכר את האמור בתצהירו של מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, כי מדובר בכתב אישום כנגד תעשיה שלמה, בדבר פיתוח הסיגריות, שיווקן והפצתן בארץ, ופעילות להגברת ההתמכרות אשר שלושת החברות מקבוצת "ליגט" היו חלק ממנה. בית המשפט ציין את הידע האישי של המנכ"ל בנשוא התביעה, כפי שבא לידי ביטוי בעדותו.
בחלק אחר של ההחלטה נדחתה טענת התיישנות שהעלו חברות אלו כנגד התביעה, ונקבע כי ניתן לתבוע על כל נזק הנובע ממחלה שקרתה לאחר שנת 1988. קבוצת ליגט חוייבה בהוצאות בסך 7,500 ש"ח.
מנכ"ל הכללית וורמברנד ציין, כי זו הפעם הראשונה שניתן לתבוע חברות טבק גם במקומות שבהן אין הן מוכרות עוד סיגריות בעת התביעה. בכך - טוענת הכללית - יש תקדים ויתרון חשובים, שהרי נזקי העישון מתגלים לעתים לאחר שנים רבות.
בהקשר זה, יש לציין, כי חברות הסיגריות נאלצו בארה"ב לשלם פיצויים בסכום חסר תקדים של 246 מיליארד דולר, המשולם בימים אלה לשלטונות של מדינות ארה"ב. מדובר בהסכם פשרה שנעשה באותן התביעות, בהן הגיעה ליגט להסדרי עד המדינה, וההסכמים האלה סייעו רבות לקידום התביעה ומתן הפיצויים. בית המשפט ציין, כי גם בארץ נעשה ניסיון להגיע עם ליגט להסכם דומה, אך הוא לא צלח.
