בית המשפט העליון דחה השבוע את ערעורו של איש העסקים לב לבייב, בתביעה שהגיש נגדו הגיאולוג, שמעון גילר, אשר הועסק על-ידי לבייב וחברת לידר קומפני במטרה לאתר מחצבה במסגרת פעילות החברה.
בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי טען גילר, כי לא קיבל את התמורה שהגיעה לו לאחר שאיתר מחצבה ובעקבות הקמתה. בית המשפט קבע כי אכן קמה החובה לשלם לגילר ופסק תשלום של 1.75 מיליון ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק-הדין ותשלום הוצאות משפט ובשכ"ט עורך-דין בסך 75,000 ש"ח.
בית המשפט קבע כי ישנן 4 דרכים לחישוב הסכום לו זכאי גילר:
א. תמלוגים הנקבעים בסכום מסוים לכל טונה של תוצר. לפי שיטה זו התמורה היא 3,250,000 ש"ח.
ב. 10% משווי פרויקט החציבה.
ג. 10% מרווחי פרויקט החציבה.
ד. חישוב על-פי שעות עבודה. לפי שיטה זו התמורה היא 15,000 ש"ח.
הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בדרך של פשרה בסוגיית חישוב הסכום וזה פסק סכום של 1.75 מיליון ש"ח שישולמו לגילר.
על פסק הדין זה ערער לבייב לבית המשפט העליון, בטענה כי היקף עבודתו של גילר עמד על 70 שעות, ומשפסק בית המשפט המחוזי תשלום שכר של 1.75 מיליון ש"ח, יוצא כי משכורתו תעמוד על 25.000 ש"ח לשעה, סכום שאינו מתקבל על הדעת.
בדיון שהתקיים היום בבית המשפט העליון דוחה השופט גרוניס את טענותיו של לבייב וקובע כי "התערבות תבוא במקרה של חריגה מן המוסכם (למשל כאשר נקבע טווח הכרעה), כאשר התוצאה הינה בלתי סבירה לחלוטין או כאשר נפל פגם דיוני משמעותי בהליך. המקרה הנוכחי אינו בא בגדר המקרים המצדיקים התערבות".
עוד דוחה בית המשפט את ערעורו של גילר אשר טען, כי חישוב הפרשי ההצמדה והריבית צריכים להיות מחושבים החל מיום סיום העבודה ולא החל מיום מתן פסק הדין.
