בית המשפט המחוזי בתל אביב, חייב את רשת שוקן לשלם פיצויים בסך 600 אלף ש"ח לאיש העסקים אילון (לוני) הרציקוביץ - מבעלי קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, בגין פרסום לשון הרע.
הסכום שנפסק כולל פיצוי בסך 500 אלף ש"ח, וכן תשלום אגרה ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 100 אלף ש"ח. זה אחד מפסקי הדין המחמירים ביותר (מההיבט הכספי) עם אמצעי תקשורת. התביעה היתה במקור על סכום גבוה יותר - 1.5 מיליון ש"ח.
את הרציקוביץ ייצג עורך הדין איתן ארז. קבוצת שוקן יוצגה על-ידי עו"ד מיבי מוזר. התביעה במקור על-סך 1.5 מיליון ש"ח, הוגשה נגד רשת שוקן (המוציאה לאור של עיתון העיר), עורך עיתון העיר אמנון רבי, והעיתונאים שאול ביבי ואיתן בקרמן, שפרסמו את ההשמצה במדור הספורט של עיתון העיר.
פסק הדין ניתן על-ידי השופט אמנון סטרשנוב. הרציקוביץ (יליד 1957) הינו הבעלים ונשיא ישפאר - חברה אלקטרונית למסחר בע"מ, שהוקמה על-ידי הוריו. בבואו לפסוק את גובה הסכום התחשב השופט סטרשנוב במעמדו העסקי של הרציקוביץ, וב"צרות" אליהם נקלע, עם רכישת קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב. על כך כתב השופט:
"במאמר מוסגר ניתן להעיר, כי חוששני שאם היה התובע יכול להעריך לאיזו צרה, בוקה ומבולקה הוא יקלע במעבר מתחום הכלכלה והעסקים לתחום הספורט - אין לי ספק כי הדבר היה גורם לו להרהור שני בטרם יבצע את הצעד מרחיק הלכת שעשה, ויתכן שהיה ניחם עליו. דעתי היא, כי דברי בלע והשמצה כגון אלה שנכתבו בכתבה הנדונה - כל זאת במטרה להשפיל את התובע ולשימו לבוז ולקלס - פגיעתם בו היתה רעה וחמורה, במיוחד נוכח אישיותיו ומעמדו הציבורי הרם, ועל כן יש לפצותו בהתאם".
הכתבה המשמיצה פורסמה בעיתון העיר ביום 27.8.99. שם פורסם, בין היתר, כי הרציקוביץ הינו עכבר עם זנב ארוך, מפריש מיצי גוף מסחירים כמו לורד אנגלי עם נערת ליווי בשם ניקול, איכסה, מסריח, שעיר וכו'.
השופט פסק: "התרשמתי כי מדובר אכן בכתבה מלאת דברי בלע, השמצה והכפשה כנגד התובע וזאת "כמסע נקם" מתוכנן ומבוצע היטב על-ידי הנתבעים 3 ו-4 [שאול ביבי ואיתן בקרמן, י.י.], על כך שהתובע הרהיב עוז בנפשו לצאת בדברי ביקורת כוללנים למדי על התנהגות התקשורת".
הנתבעים טענו כי המדובר במטאפורה. אך השופט פסק, כי "למעשה, הכתבה הינה שיר תוגה על ימיה הטובים של התקשורת שחלפו עברו לבלי שוב, ושבהם לא היו מעיזים לכתוב רשימות ביזריות ומלאות מסטמה כאלה".
על-מנת להקטין את סכום הנזק, ככל האפשר, טענו הנתבעים, כי עוד קודם לכן לא היה לתובע שם טוב, ועל-כן לא הם פגעו בשמו הטוב. על כך כותב השופט:
"מסקנתי היא, כי לא רבב ולא שמץ של רבב דבקו בשמו הטוב של התובע - קודם לפרסום הכתבה דנן - הן מבחינה אישית והן מהבחינה הציבורית, וספק רב אם גם מההיבט הספורטיבי. הטענות שהושמעו כנגדו בנקודה זו ע"י הנתבעים היו על-רקע חילוקי דעות לגיטימיים מתחום חיי הספורט וביקורת שהשמיע התובע כנגד החלטות בתחום הספורט - הא ותו לא".
ובמהשך כותב עוד השופט:
"קשה, קשה עד מאוד, למצוא התייחסות עניינית והולמת שכזאת לכתבה משולחת הרסן והמעצורים נשוא הדיון שבפני, שכל מטרתה היתה כאמור 'לחסל חשבון' עם התובע".
