נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין, מזהיר כי נוכח המצב במשק והתנהלות הממשלה, "עולים סימני שאלה לגבי היציבות הפיננסית" במערכת הבנקאית בארץ. תחזית קודרת זו מסר הנגיד, במפגש הפורום של מנהלי כספים בתל אביב, בו השתתף.
דבריו של הנגיד הדאיגו את הנוכחים, שחלקם הגדול משמש מנהלי כספים, חשבים ומנהלים בכירים בחברות גדולות. הנגיד כיוון את דבריו, מטבע הדברים, אל הממשלה היושבת בימים אלה להכנת תקציב המדינה לתקופה יולי 2002-דצמבר 2003.
הנגיד נשאל ונדרש גם לאירועי השבוע, ובהם למעילה הגדולה בבנק למסחר. הוא הגן על התנהלות בנק ישראל, בנושא זה, דחה ידיעה שפורסמה במעריב לפיה המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר יצחק טל, הולך הביתה; ובנוסף הזהיר, כי מי שמפקיד סכומי כסף בבנק קטן, צריך לקחת בחשבון שהוא לוקח סיכונים תמורת הריבית שהוא מקבל.
הנגיד מעריך, כי ביצועי המשק הישראלי בשנת 2002 יהיו גרועים יותר מאשר אלו של שנת 2001. "התוצר יקטן, האבטלה והאינפלציה יעלו, והגרעון במאזן התשלומים יגדל. נוסף לכך עולים סימני שאלה לגבי היציבות הפיננסית, כאשר הציבור מקצר טווחים בנכסיו הכספיים, התשואות בשוק איגרות החוב עולות והשקל נחלש בשיעור משמעותי. מאחורי התפתחויות אלה עומד הרפיון המתמשך במשמעת הפיסקלית, האירועים הביטחוניים והשבריריות של התשתית הפוליטית. גורם נוסף אשר עתיד לתרום לערעור היציבות, ואשר השפעתו טרם באה לידי ביטוי, הוא התיקון לחוק בנק ישראל אשר הוצע על-ידי משרד האוצר ואשר אמור להיות מונח על שולחן הכנסת בעתיד הקרוב".
הנגיד מנה שורה של צעדים, שאם יבוצעו - הם ימנעו להערכתו החרפת המשבר. אלה, לדבריו, התנאים הנדרשים כדי להחזיר את המשק למסלול של צמיחה ותעסוקה, תוך שמירה על יציבות מחירים וגרעון נמוך במאזן התשלומים:
- שיקום האמינות הממשלה - אמינות זו התפוררה בשל הגידול המתמשך בשיעור הגרעון, אשר הגיע למימדים חריגים מאד בכל השוואה בינ"ל. כידוע, הגרעון יותר מאשר הוכפל בהשוואה ליעד בשנת 2001, וכאשר יעד הגרעון לשנת 2002 התעדכן כלפי מעלה כבר שלוש פעמים, ועדיין לא ברור כיצד השנה תסתיים. העליה המתמשכת בגרעון גרמה לעליית הריבית לטווח ארוך במשק והיא פוגעת בצמיחה ובתעסוקה.
- הקטנת הגרעון - יש לדבריו למקד את האמצעים להקטנת הגרעון בהורדת הוצאות הממשלה, על-רקע העובדה שהוצאות המיגזר הציבורי בישראל, יחסית לגודל המשק, הן הגבוהות ביותר בעולם. מאידך, ניסיון לצמצם את הגרעון באמצעות העלאת מיסים יעודד יחידים בעלי הכשרה מקצועית גבוהה וחברות מתקדמות לחפש את עתידם הכלכלי במדינות בהן משטר המס נח יותר. אם יש מקום להעלאת מסים, לרבות תשלומי חובה לבטוח הלאומי, הרי זה אך ורק במסגרת הקטנת נטל המיסוי על הכנסות מעבודה, על-ידי ריווח מדרגות המס. יש לחתור להורדת נטל המס הכולל, ובוודאי שאסור להעלותו, כדי לעודד תעסוקה וצמיחה.
בהקשר זה, הסביר הנגיד, יש לתקן את החוק להפחתת הגרעון בתקציב במגמה לחייב עדכון יותר שוטף של התקציב כדי לשמור על יעד הגרעון, ולכוון את החוקים הפרטיים למסלול עקבי עם סדר עדיפויות הנקבע על-ידי הממשלה.
- הבנות עם ההסתדרות - במקביל, אף זאת כדי לתמוך בתעסוקה ובצמיחה, יש להגיע להבנה עם ההסתדרות, מתוך ראייה ארוכת-טווח של צרכי המשק, בשלשה נושאים: התאמת מיבנה השכר בשירות הציבורי לתקופה של אינפלציה נמוכה; השינויים המיבניים הנדרשים במערכות הפנסיה כדי להסיר את האיום המתמשך על יציבותן; והתאמת הכללים המגדירים וקובעים את השינוי בשכר המינימום כדי לא להעיק על יכולתן של התעשיות המסורתיות להתארגן בעידן של שווקים פתוחים ותחרותיים.
- תיקון חוק בנק ישראל - הנגיד קובל על מה שנראה בעיניו כניסיון לפגוע בעצמאות בנק ישראל. לדבריו, פעילות מצב הממשלה שתכליתה נסיגה מהמחוייבות ליציבות מחירים ולליברליזציה במט"ח, תוך הטלת מיגבלות על בנק ישראל, יפגע גם באמינות מדיניות הריבית, יחייב לקיים במשק ריבית גבוהה לאורך זמן, ויערער את היציבות של המוסדות והשווקים הפיננסיים. היבט זה נוגע במישרין לכל פרט במשק הרוצה לחסוך ולשמור על ערך חסכונותיו, ולכל חברה עסקית במשק הרוצה לפתח את עסקיה על-רקע של משק יציב.