צעד נוסף אל עבר העברת השליטה הישראלית ברצועת עזה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, העביר (6.7.2005) אל ראש הממשלה, אריאל שרון, את חוות דעתו בשאלה: האם יש צורך להביא את הסכם העברת השליטה בציר פילדלפי לאישור הכנסת.
מזוז קובע, כי הסדר פריסת כוחות משמר גבול מצרים לאורך הגבול בין מצרים לרצועת עזה (ציר פילדלפי) איננו "הסכם מדיני בעל חשיבות מיוחדת", ולכן אין הוא מצריך את אישור הכנסת.
ביום 20 לאפריל 2005 פנה יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, למזוז בבקשה לבחון האם ההסכם המתגבש בין ישראל למצרים מצריך את אישור הכנסת. פנייתו הועברה למזוז בעקבות חוות-דעת, שהוכנה על-ידי היועצת המשפטית לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, עו"ד מרים פרנקל-שור, לפיה "בהכנסת כוח משמר הגבול לאזור הנדון יש לכאורה משום "שינוי מהותי" של הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים, שאושר על-ידי הכנסת, ולפיכך "משאושר הסכם על-ידי הכנסת ונעשה בו שינוי מהותי, יש להביא שינוי זה לאישור הכנסת".
הסכם העברת השליטה בציר פילדלפי יאפשר למצרים להכניס כוח של 750 שוטרי מג"ב מצריים (BGF) אשר יחליפו את כוח השיטור האזרחי השוהה כיום בקטע קטן של הציר (14 ק"מ). תפקידו של הכוח ישאר כפי שהיה עד עתה ויתרכז במניעת פעילות עוינת משטח מצרים, לרבות הסתננות של מחבלים והברחת אמל"ח משטח מצרים לרצועת עזה.
"לאחר בחינת הנושא והתייעצויות שקיימתי עם הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ המשפטי למשרד החוץ, אנשי משרד המשפטים הנוגעים בדבר וגורמים נוספים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לאור מאפייניו של ההסדר הנדון לא מוטלת חובה משפטית על הממשלה להביא את ההסדר לאישור מוקדם של הכנסת", כותב מזוז לשרון ומוסיף: "אדגיש עם זאת, כי אין, כמובן, באמור בחוות-דעת זו משום נקיטת עמדה בשאלה המדינית-צבאית, האם ההסדר החדש ראוי וטוב מקודמו. ענייננו כאן אך בשאלה המשפטית, האם ההסדר המתגבש טעון אישור מוקדם של הכנסת".
את הבסיס לחוות דעתו תולה מזוז בעובדה כי במקרים בהם מובאים הסכמים מדיניים חשובים, התגבשה במהלך השנים פרקטיקה לפיה הסכמי שלום והסכמים הכרוכים בויתור על שטחים מובאים לדיון ואישור הכנסת (מראש או שלאחר מעשה), זאת בהתאם לסעיף 6(ד) לתקנון הממשלה. כך למשל מציין מזוז את ההסכם בקמפ דייויד, הסכם השלום בין ישראל ומצרים, הסכככם הצהרת העקרונות בין ישראל לאש"פ (הסכם אוסלו) והסכם עזה-יריחו כהסכמים אשר הובאו לאישור הכנסת.
"נראה כי בענייננו אין צורך בהכרעה בסוגיה העקרונית באשר לשאלת מעמדה המשפטי המחייב של הפרקטיקה האמורה, שכן לדעתי ההסדר הנדון באשר לפריסת כוחות משמר גבול מצריים לאורך הגבול בין מצרים לרצועת עזה (ציר פילדלפי), אין לראותו - לפי כל הגדרה - כ"הסכם מדיני בעל חשיבות מיוחדת", עליו חלה הפרקטיקה או הקונבנציה החוקתית האמורה", כותב מזוז ומוסיף כי כבר בהסכם השלום עם מצרים נצפתה האפשרות שיהיה צורך לקבוע הסדרי ביטחון נוספים ומשלימים, וכי תתאפשר בחינה מחודשת של הסדרי הביטחון שנקבעו בהסכם, לפי הצורך, ובהסכמת שני הצדדים.
מזוז מעיר כי כוח השיטור האזרחי הפרוס כיום באזור ציר פילדלפי אינו עומד בהצלחה במשימות הסיכול העומדות בפניו, ולפי הערכת גורמי הביטחון, בעיה זו עלולה להחריף עם ביצוע תוכנית ההינתקות.
"בנסיבות אלה ערכו הצדדים הערכה מחודשת, והגיעו לכלל הסכמות עקרוניות על קביעת הסדרי ביטחון משלימים באזור הנדון, כנדרש מהנסיבות. הסדרים אלה הם אפוא במסגרת הוראות הסכם השלום, שאושר בזמנו על-ידי הכנסת, לרבות ההוראות בו המאפשרות בחינה מחודשת וקביעת הסדרי ביטחון משלימים כאמור".
שטייניץ: חוות-דעת שערורייתית יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, הגיב באכזבה ובחריפות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה: "החלטתו של מזוז מהווה מכה קשה לדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, וקביעתו כי החזרת הצבא המצרי לשטח המפורז במזרח סיני אינה "משמעותית במיוחד" היא שערורייתית!!! בכל מקרה, אי הבאת השינוי להצבעה בכנסת, עלול ליצור תקדים מסוכן לפיו הכנסת אינה רלוונטית עוד בהסכמים מדיניים או ביטחוניים בין ישראל למדינות ערב. לפיכך, אני וחברי ועדת החוץ והביטחון שוקלים להשתמש בכל האמצעים האפשריים, כולל אמצעים משפטיים על-מנת למנוע את האיוולת הזו".