אנשים החשים עויינות או כעס למשך תקופות ארוכות נמצאים בסיכון גבוה לבעיות בריאות. כעולה מסקירה של מחקרים עדכניים בנושא כעס ובריאות.
האם כעס כרוני אכן משפיע על הבריאות? כיום מדענים משוכנעים למדי שכן, כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה.
מחליש את המערכת החיסונית ראיות מוקדמות לכך מעידות כי כעס כרוני עשוי להחליש את המערכת החיסונית ולגרום לבעיות בריאות אחרות, כפי הנראה על-ידי עידוד הרגלים רעים כמו עישון ושתייה, או על-ידי "דחיפה" של הורמוני המתח, המשפיעים על חסינות הגוף.
החוקרים החליטו לאסוף מאמרים בנושא כעס ובריאות בעקבות מחקרים שנעשו לאחרונה וחקרו את הקשר בין השניים. בנוסף, אירועים עולמיים, חדשות על מלחמות וקרבות באירועי ספורט מוכיחים כי קיים כעס רב בעולם של היום.
הדוח שפרסמו החוקרים תיאר שני מחקרים שנעשו לאחרונה, וגילו כי עויינות יכולה להעלות את הסיכון למוות, הן בקרב גברים עם גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם), והן בקרב נשים בגיל הבלות הסובלות ממחלות לב, שאצלן עויינות אף העלתה את הסיכון להתקף לב נוסף.
מחקר נוסף הראה כי כמעט 40% מהאנשים שסבלו משבץ בצורה השכיחה ביותר, הנקרא שבץ איסכמי (הפסקה בהספקת הדם למוח), חשו כעס או חוו תחושה מטרידה במהלך השעתיים שקדמו לאירוע.
יש מה לעשות במונחים של טיפול בכעס לחוקרים ישנן מספר המלצות:
- נסו למצוא את מקור הכעס ונקטו בצעדים כדי לשנות את הנסיבות שתרמו לכך.
- נסו טיפול מרגיע או מדיטציה כדי להשקיט את הגוף.
- חשבו כיצד לענות על צרכים בדרך מועילה ושקלו אף לפנות לטיפול.
המחקר מראה כי סדנאות לטיפול בכעסים יכולים גם הם לעזור - אך זאת רק במידה והאדם פונה אליהם מרצון.