הפרות חמורות של חובת הסודיות מתבצעות בימים אלה בין הבנקים לבין עצמם. ההפרה פוגעת בלקוחות הבנקים, וחושפת את מצבם הפיננסי בפני גורמים זרים.
נודע לי, כי חלק ניכר מהבנקים - ושמותיהם של אחדים מהם מצויים בידי - נענים לשאלות פקידים בבנקים אחרים, ומוסרים מידע אודות מצבו של לקוח ספציפי, אודותיו מבוקש מידע. הדבר נעשה כמעט מדי יום, כדבר שבשיגרה.
המידע שמסתובב בין הבנקים ונמסר בינם לבין עצמם, אינו כולל פרטים מדוייקים, אלא התרשמות כללית מהלקוח. כך, לדוגמא, כאשר לקוח (קבלן לדוגמא) מבקש לעשות נכיון צ'קים להמחאות שקיבל מרוכשי דירות, עושה הבנק מאמץ לבדוק שההמחאות הן "טובות" - כתנאי לביצוע הנכיון.
הטקטיקה הננקטת: פקיד הבנק פונה אל מנהל הסניף או אל מנהל מחלקת האשראי בבנק האחר של הלקוח/המשלם, ושואל האם מדובר בלקוח "טוב", והאם ישנה בעיה מיוחדת עם הלקוח. רק אם מאשר הבנק כי מדובר בלקוח "טוב" וכי לא נראו פעולות חריגות בחשבונו, מסכים הבנק המקבל לבצע נכיון צ'קים לאותו קבלן כאמור. בדרך זו עובר הבנק לכאורה על חובת הסודיות שהוא חב כלפי לקוחותיו.
מדובר בתופעה כללית, שהיא בבחינת מגיפה של ממש, ולכן אני נמנע כאן מציון שמו של בנק זה או אחר. הבנקים מסייעים זה לזה, מתוך מגמה להגן על עצמם מפני צ'קים חוזרים. אלא שבדרך זו הם עוברים כאמור על חובת הסודיות, דבר המהווה עבירה לכאורה על חוק הבנקאות.
